אברבנאל על מלכים ב כ:יא

וכאשר ראה הנביא שהודה חזקיהו בגודל הנס התפלל אל השם וישב את הצל במעלות אשר ירדה, רוצה לומר שלא היתה החזרה פתאומית ולא בבת אחת או מתחלפת הסדר מאופן הירידה, אבל באותם המעלות אשר ירדה שעה אחר שעה חזר לאחור בהדרגה ההיא בעצמה אשר ירדה, זהו הפירוש הנאות בפסוקים לדעתי. וכאשר ימצא הכרח גדול לפרש נקל לצל לנטות על המעטת הנס, שהיה זה אפשר כפי העננים כמו שפירשו החכמים הנזכרים, הנה אין ראוי שיאמרו שהיה גם כן מאמר חזקיהו לא כי ישוב הצל אחורנית כמו שפירשוהו, אבל יותר נכון לפרש שהוא תשובת הנביא, שכאשר אמר אליו חזקיהו נקל לצל לנטות ושהיה זה מפני העננים בנטייה, השיבו הנביא לא כי ישוב השמש אחורנית, רוצה לומר איני אומר נטייה בצל לצד מהצדדים כמו שחשבת, כי אם שישוב אחורני' בהדרג' באות' המעלות, ולכן קרא אל השם וישב הצל עשר מעלות במעלות אחז. וראיתי בספר אחד מחכמי הנוצרים, שהממציא הראשון ממלאכת הכלים לדעת בהם השעות השמשיות ביום, היה אחז באותם המעלות אשר עשה בירושלם שהיו מכוונות לזה, והיו באופן כך שכפי צל השמש היורד עליהם היו יודעים שעות היום כפי זמן מהזמנים. והיותר מתישב בענין זה הנס הוא, שלא נעשה שנוי כלל בגרם שממיי ולא בתנועתו, וגם לא נעשה שנוי ולא החזרה בניצוצות השמש בכללותם, כי הם באמת היו תמיד בכל הארצות כפי המנהג הטבעי, אבל היה הנס בניצוצות השמש הפרטיים היורדים שמה בירושלם באותם המעלות אשר עשה אחז, כי שמה היה מפעל הנס האלהי שחזרו לאחור אותם עשר המעלות שאמר הנביא באותה הדרגה אשר ירדה שם ומפני זה תלה הכתוב הנס הזה בצל, כמו שאמר וישב את הצל במעלות אשר ירדה, וזכר שלא היה זה כללי בכל הארץ כי אם במעלו' אחז שהיו בירושלם. ובספר ישעיהו נאמר בספרו זה הנס (ישעיה ל"ח ח') ותשב השמש עשר מעלות, שהיה בנצוץ השמשיי הפלא הזה, כי אמרו ותשב השמש אין ראוי שיובן על גוף השמש באשר הוא שם כי אם על הנצוץ, וכמו שאמר (יונה ד' ח') ותך השמש על ראש יונה, שהוא הניצוץ, ויורה על זה גם כן מה שנזכר בדברי הימים שבאו מליצי שרי מלך בבל לדרוש המופת אשר היה בארץ, ואין פירושו על המופת שנעשה במחנה סנחריב שיצא מלאך ה' והכה בהם, כמו שחשב ה"ר לוי בן גרשם, כי הנה שם אמר בימים ההם חלה חזקיהו עד למות ויתפלל אל ה' ויאמר לו ומופת נתן לו וכו', ואין ספק שהוא מופת צל המעלות, ועל המופת ההוא אמר לדרוש המופת אשר היה בארץ, ולפי שלא היה בגרם השממיי ולא בתנועתו כ"א בנצוצות הפרטיים שירדו שם על מעלות אחז לכן אמר אשר היה בארץ, כלומר בארץ ישראל בייחוד באותם המעלות. ואין לספק על זה מאשר הנצוץ והצל הוא דבר נמשך ומתחייב מהשמש, כי לא קצרה יד השם מעשות אותות ומופתים פעם בעצמים ופעם במקרים הנמשכים מהם, ומה שהוא בלתי אפשר כפי הטבע הוא אפשרי כפי הנס כפי יכלתו הבב"ת יתברך, וכבר זכר ה"ר לוי בן גרשם שיתכן שיהיה זה הנס בשיחדש הקב"ה על דרך המופת אדים ורוחות מתנועעים לצד ההוא וגרש בהם ניצוץ השמש והביאהו במהירות נפלא אל המקום ההוא ובאותה הדרגה במעלות אחז אחורנית, אבל זכר החכם שהיה המופת הזה בצל, ויותר נראה ומתישב אצלי שהיה בניצוץ השמש כמו שפירשתי. הנה התבאר מזה שלא היה הנס בגלגל חמה ולא בתנועותיה, ולכן לא היה זה הנס שוה לעמידת השמש ליהושע, ואין חטא ולא דבר בלתי הגון במאמר נקל לצל לנטות, והותרו בזה השאלות רביעית וחמשית וששית אשר הערותי. ובספר ישעיהו (ישעיה ל"ח) נזכרה המכתב אשר עשה חזקיהו בחלותו ויחי מחליו, ולא פירשתי אותו הנה, ואם יגזור האל בחיים ואפרש ספר ישעיהו אפרשה במקומה: