אברבנאל על מלכים ב יט:כט

ואמנם אמרו וזה לך האות אכול השנה ספיח, לחזקיהו אמרו, ר"ל זה הדבר אשר תראה אתה חזקיהו מסנחריב שישבו בדרך אשר בא בה ולא יבא על ירושלם, יהיה לך האות על ייעוד אחר שמיעד אותך השם יתברך והוא שהשנה הזאת תאכלו הספיחים אשר בשדות ולא יהיה מחוץ אויב שימנע אתכם מזה, ויתברכו הספיחים באופן שיספיקו כל השנה, ואמר זה לפי שאעפ"י שמתו רבים מחיל מלך אשור עדיין בני יהודה נשארו בפחד אולי ישוב עליהם סנחריב עם חיל אחר. ובשנה השנית גם כן לא תצטרכו לזרוע, כי תאכלו הסחיש, והוא היוצא מהנופל מהספיח הראשון, וידמה שאותה השנה היתה שנת השמטה, שאם לא היה כן מדוע לא יזרעו ולא יקצרו? ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים בהשקט ובטחה, (ל-לא) לפי שאותה הפלטה הנשארה מבית יהודה תוסיף ותעשה שרש למטה ופרי למעלה, כדרך העצים השתולים על יבלי מים, ושזה לא יעשה השם לזכותם, כי לא היו ראויים שיעשה להם נס כזה, אבל קנאת ה' על החרופין שחרף אותו מלך אשור תעשה זאת הפליאה. ואחרי ההמשלים כלם הוציא הנביא הכלל מדבריו, (לב) והוא שמלך אשור לא יבא אל העיר הזאת, ר"ל שלא יכנס בה כי סמוך לעיר בא עם מחנהו ושם נגף ולא נלחם בה, ולזה אמר שלא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן, לפי שההורסים החומות מקדמין לפניהם מגן, ושגם כן לא ישפוך עליה סוללה, והוא כלי שמשליכין בו אבני' גדולות להפיל החומות בחוזק, (לג-לד) וישוב בדרך אשר בא בה, והיה הש"י מגן ומחסה אל העיר להושיעה, לא בזכות העם היושב בה כי אם למען כבוד שמו יתברך ובעבור הברית אשר כרת לדוד עבדו, שאם ישמרו בניו את מצותיו לא יסור המלכות מהם, ולכן בהיות חזקיהו ירא את השם במצותיו חפץ מאד היה משורת הדין שה' צבאות יגן עליו. והעיר הנביא בזה שזכות חזקיהו וצדקתו תגין על העיר, (לה) וכן היה שבלילה ההוא יצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף, והנה היה רמיזת הלילה ההוא להגיד שסנחריב בהיותו בלכישה ידע שתרהקה מלך כוש היה בא נגדו ויצא לקראתו עד לבנה ושם נלחם עמו ויתפשהו ויקח את כל חילו, ומשם שלח המלאכים השניים עם הספרים שנזכרו למעלה אל חזקיהו, ובא מיד סנחריב על ירושלם עם כל השבי ממצרים ומכוש שהחריב אותם, ואותו היום שבא עם מחנהו על ירושלם נבא ישעיהו הנבואה הזאת שזכר, ובלילה הסמוכה לאותו יום יצא מלאך ה' והכה במחנה אשור. וחז"ל (עיין ש"ר פר' י"ח דף קל"ה ע"א) אמרו כי ליל פסח היה, ועוד אמרו כי לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו וביום השלישי לחליו שעלה בית ה' היתה מפלתו, ואותה הלילה אמר ישראל שירה, שנאמר (ישעי' ל' כ"ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. ואמרו עוד (סנהדרין דף צ"ד ע"ב) מאה ושמונים אלף שהכה המלאך במחנה אשור כלם היו קשורים כתרים בראשיהם, וכן נראה בדברי הימים שאמר (דברי הימים ב' ל"ב כ"א) ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור, וכן אמר ישעיהו (ישעי' י' ט"ז) במשמניו רזון. ואמרו עוד (סנהדרין דף צ"ד ע"א) שמכתם היתה שרפת נשמתם והגוף קיים, וזהו אמרו (ישעיה שם) ותחת כבודו יקד יקוד, ר"ל תחת הלבוש, שהוא כבודו של אדם, היה יקד יקוד, כשרפת בני אהרן שנאמר בהם (ויקרא י' ח') וישאום בכתונותם. ראה גם ראה מה גדלו מעשי השם מה מאד עמקו מחשבותיו, הנה סנחריב חרף וגדף את שם כבוד מלכותו ולכן הוא ירב לו ושלח מלאכו והכה במחנהו אשר היה בוטח בו, ולא רצה יתברך שיהיה מפלתו על ידי בני אדם כי אם ביד האלקי'. כמו שהוא חרף וגדף לאלקים. ולפי שישוב לארצו בפחי נפש גזרה חכמתו שלא ימיתהו המלאך בקרב המחנה, אבל כדי להדאיג עוד נפשו יבא לארצו בקלון ובחרפה רבה ושם יהרג על ידי בניו. ואחז"ל (תנחומא פר' ויקרא) שסנחריב שאל מה זכות יש לאומה זאת שאלהיהם נלחם להם? ושהשיבוהו חכמיו אברהם אביהם העלה בנו עולה, ושהוא אמר אף אני אעלה את שני בני אליו, וכאשר שמעו זה בניו הרגו אותו בעוד שהיה משתחוה בית אלהיו. וזימן עוד האל יתברך שכדי שמלכי מצרים וכוש יראו מפלתו וישמחו בה, סדר וגזר יתברך שתהיה המפלה הזאת אחרי שנצח סנחריב את מצרים וכוש, וגם כדי שישראל יזכו בשללם שהביא עמו כאשר בא על ירושלם, ועל זה אמר ישעיהו (ישעי' מ"ג ג') נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך, וכן (שם מ"ה י"ד) יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעבורו אליך יהיו, ואף אותם האומות הכירו וידעו בגדולת האל יתברך במה שראו בזה, כמו שאמר (שם שם) אך בך אל ואין עוד אפס אלקים, ועליהם ניבא ואמר (שם י"ט י"ח) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות, וכמו שאמרו חכמים ז"ל בסדר עולם (פרק כ"ג):