אברבנאל על מלכים ב יט:יד

ולפי שהיו הדברים ההם כנגד השם יתברך, לקח חזקיהו הספרים ויעל בית ה' ויפרשהו, ר"ל הספר אשר היו בו אלו החרופים לפני השם, (טו) והתפלל אליו ואמר ה' אלקי ישראל יושב הכרובים, ר"ל שיזכר לפני כסא כבודו שהוא אלקי ישראל ולכן ראוי שיחמול עליהם, ועוד שהוא יושב הכרובים אשר היו בבית המקדש, ואם השגחתו וקדושתו שמה איך יבא סנחריב להשחית מקום מקדשו? ולפי שסנחריב קרא שמו המלך הגדול, אמר חזקיהו אתה הוא האלקים לבדך לכל ממלכות הארץ, ואין סנחריב מלך גדול כמו שאמר, כי לה' הארץ ומלואה, ועם היות גבורתו בדרך הטבע כפי רבוי חילו, הנה הש"י בדרך נס יוכל להשיבו אחור, כי מי שברא העולם בכללו אחרי האפס המוחלט, מה יהיה לפניו סנחריב ומחנהו? וזהו אמרו אתה עשית את השמים ואת הארץ. ומלבד הסבות האלה אשר זכר הביא עוד סבה שלישית, (טז) והיא אמרו הטה ה' אזניך ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו, ר"ל ששלח את המלאך שהביא הדברים לחרף אלקים חי, ומפני כבוד שמו ראוי שישיב גמולו בראשו כדי שלא יתחלל שמו, אע"פ שאין ישראל ראויים שתעשה להם נס. ואולי אמר אשר שלחו, על רבשקה, שבא ראשונה לחרף אלקים חי, ובספר ישעיהו (ל"ו ט"ז) כתוב אשר שלח לחרף אלקים חי מבלי כנוי. ונתן הסבה למה אמר אלקים חי, ואמר שהוא להבדילו משאר האלוהות שזכר סנחריב והשווה את כלם, (יז-יח) כי אמנם החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם אשר אמרו וגם נתנו את אלהיהם באש, היה כל זה לפי שהאלוהות ההם לא היו אלקים באמת, כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ולכן היה להם היכולת לאבדם, ואין כאל ישורון, (יט) ולכן ה' אלוקינו הושיענו נא מידו, כדי שידעו כל ממלכות הארץ שאתה ה' אלקים ומלך עולם לבדך, וששאר האלוהות הבל המה מעשה תעתועים: