אברבנאל על מלכים ב יט:ח

(ח-ט) וזכר הכתוב שמיד נתקיימה הגזרה השנית שאמר ושמע שמועה, כי הנה רבשקה כאשר עשה שליחותו מהדברים אשר דבר בירושלם ושב אל אדוניו, מצא כי נסע מלכיש וילך על לבנ', ר"ל אצלה, שהיה עיר מבני יהודה, לפי ששמע שבא מלך כוש להלחם עמו, וסנחריב יצא לקראתו אל לבנה ושם נלחמו ונצח אותו סנחריב ומשם שב על ירושלם, ושלח מלאכים אחרים אל חזקיהו וספרים בידם ועליהם ככל הדברים אשר דבר רבשקה, אם לא שרבשקה האריך בדבריו נגד הבטחון אשר היה חזקיהו בוטח בחוזק אנושי, אם בגבור' עמו ואם במלך מצרים, וגם כן האריך פה והרחיב לשון בספרו אל העם הטובות אשר יעשה עמהם סנחריב אם יצאו אליו ויכנעו לפניו, וסנחריב מגודל מעלתו לא זכר מזה כלל, לא מבטחון מצרים כי מה יעשה אדם לו? וגם כן חשב לפחיתות לדבר על לב העם טובות כי אם להכניעם בהכנעה ובזיון, ולכן היו דבריו בלבד מכוונים אל חזקיהו שהיה מלך יהודה לא על העם כאשר עשה רבשקה כי חרפה היא לו, והיו דבריו כנגד האלוה יתברך, (י-יא) וזהו כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה אל ישיאך אלקיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלים ביד מלך אשור, הנה אתה שמעת וגומר.