אברבנאל על מלכים ב יד:ט

והנה מלך ישראל בזה בלבו את אמציה והשיבו ממשל משלים, החוח אשר בלבנון שלח אל הארז לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח, והמשיל מלך יהודה בחוח קטן העצים ואת עצמו בארז שהוא גדול העצים, ומשל תנה את בתך, רצה בו שאפילו לדבר שלום ולהתחבר בחתון ואהבה לא יאותו, כי מיד באה חיה אחת מהלבנון ורמס את החוח, כ"ש לדבר המלחמה, (י) והיה הנמשל הכה הכית את אדום ונשאך לבך אל תהיה קל לראש, הכבד ושב בביתך ואל תתגרה ברעה אתה ועמך בני יהודה, כי באמת תפול מכבוד אם לא תעשה כעצתי.