אברבנאל על מלכים ב יד:ז

וגם כן עשה אמציה זה אומץ וגבורה אחרת שהכה את אדום בגי מלך עשרת אלפים איש ותפש את הסלע בחזקה, ובדברי הימים (דברי הימים ב' כ"ה י"ב) כתוב שגם כן שבו חיים עשרת אלפים אחרים ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו. ואפשר שהתעורר לזה מהמלחמות אשר ראה שעשה מלך ישראל בארם כמו שביארתי. ובדברי הימים (שם) כתוב שאמציה קבץ חייליו ללכת על אדום, ושבאו אליו מבני אפרים מאה אלף גבורי חיל בשכר מאה ככר כסף אשר נתן להם, וגם זה מורה על היות אמתת הככר כמו שכתבתי למעלה, (דף רכ"א ע"ב) שהיו מאתי' ככרי כסף שוים מאתים אלף דוקאט"י זהב, שהיו שכר אל מאה אלף איש לכל איש מהם היו שנים דוקאט"י בעד אותו מעט זמן אשר ילכו במלחמה, ואיש האלקים בא אליו לאמר שלא יוליך מבני אפרים בחברתו כי אין ה' עם ישראל, וכאשר אמר לו אמציהו ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל? השיבו יש ליי' לתת לך הרבה מזה, ואמציהו עשה כדבר הנביא ושלח את בני אפרים שילכו לביתם, ועם היות שהיה כבר שכרם אתם חרה אפם מאד על אשר השיבם ויפשטו בערי יהודה ויכו מהם שלשת אלפים ויבוזו בזה רבה, (ח) ומפני זה היה מה שנזכר בכאן, ר"ל ששלח אמציה אל מלך ישראל לאמר נתראה פנים, ר"ל שיבאו שניהם להלחם, שהיה זה בעבור מה שעשו בני אפרים בערי יהודה.