אברבנאל על הושע ח:א

אל חכך שופר וגומר. בעבור שהיתה תוכחת הנביא הזאת למלכות ישראל ומלכות יהודה כמו שנזכר לכן אחרי שדיבר כל זה כנגד ישראל אמר כנגד יהודה אל חכך שופר כנשר על בית ה' כאילו אמר השם לנביא כשופר הרם קולך, ולפי שהרוח הנכנס בשופר שיחרש אותו קול הוא יוצא בגרון מדרך החיך יחס השופר אל החיך, והענין שצוה הנביא שתדבק לשונו בחכו וכשופר ירים קולו ליעד ולהודיע שכנשר יבא האויב על בית ה' רמז אל נבוכד נאצר וכן דימה אותו הנביא בנשר גדול הכנפים, ואמר בסבת זה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו שהוא רומז לבני יהודה. ורש"י כתב אל חכך שופר כאילו השופר נתון אל חכך רצה הרב לומר בזה שלכך יחס הכתוב השופר אל החך לרמוז על מהירות ההודעה שלא יהיה השופר בפה מרוחק מהרוח היוצא מן הגרון אבל יהיה כאילו הוא סמוך אליו ודבק בחיך באופן שבמהירות יצא הקול משם ויהיה כלל המאמר מורה על מהירות הנבואה.