אברבנאל על הושע ה:ב

ואומרו ושחטה שטים העמיקו פירושו על דרך חז"ל כי בית המלך ומשרתיו העמיקו שטים כלומר לנטות מאחרי השם מלשון ואת כי שטית (במדבר ה, כ) שהיו מעמיקים עצות למנוע העם שלא יעלו לרגל והיו שוחטים והורגים כל איש אשר ימצא עולה לבית ה', וכמו שאמר בפ' חלק (סנהדרין ב, א) א"ר יוחנן הם העמיקו יותר משלי אני אמרתי כל שאינו עובר לרגל עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב, וכפי דרכם שהוא היותר נכון ואמתי יהיה ושחטה מקור כדברי הראב"ע כי לכן באה השי"ן פתוחה כאלו אמר ולשחוט העולים שטים העמיקו שעמקו עלילותיהם לשפוך דמם והרב רבי דוד קמחי פירש השטים שהם עובדי העבודה זרה לפי שהם שוטים מדרכי האל ומעבודתו כאשה השוטה הם העמיקו סרה לשחוט ולזבוח לע"ז וכן הוא דעת המתרגם שאמר ודבחין לטעוון מסגן, ואמנם אמרו ואני מוסר לכולם תרגמו על הש"י ואנא מייתי יסורין על כולהון, וכפי פשוטו חוזר לנביא ויהיה ענין הכתוב גם לדעת חז"ל שזכרתי שבעבור שזכר רשעת בית המלך שהיתה סבת הע"ז בישראל אמר שאין בזה התנצלות לעם כי גם העם כולו היו בוחרים בע"ז וחפצם בה וזהו ואני מוסר לכולם למלך ולעם שכולם אשמים בפשע הזה, (ג) והוא שפירש מיד באומרו אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כלומר אני ידעתי את העם כי ברע הוא כי זנה אפרים הזנה ישראל מעצמם ומרצונם וגם מבלי המלך הם מעצמם (ד) לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלקיהם רוצה לומר לא יתנו מקום במעשיהם ובעלילותיהם לשוב אל אלקים לפי שאינם אנוסים באותה ע"ז כי אם בחיריים וחפצים בה כי רוח זנונים בקרבם ואת השם לא ידעו.