אברבנאל על הושע ה:א

שמעו זאת הכהנים וגומר הנה הכתוב הזה מעיד על אמתת מה שפירשתי שלא בא הנביא בנבואה הזאת להוכיח את בני יהודה ולהאשימם כי אם אל בית ישראל מלכות אפרים, ולפי שכללה תוכחתו ראשונה לכהנים אשר היו אתם וכמו שאמר ואמאסאך מכהן לי ולעם הארץ כלל השבטים שבאותו מלכות ישראל כמו שאמר עמי בעצו ישאל וגם כן למלכים שהם היו סבת הע"ז כמו שאמר אהבו הבו קלון מגניה, לכן על אותה התוכחה שנזכרה למעלה אמר הנביא עוד שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו שהם שלשת הכתות אשר זכר, ועל אותה התוכחה שנזכרה אמר שמעו זאת, והראב"ע פירש ובית המלך האזינו על הסנהדרין בעבור שאמר כי לכם המשפט ואינו נכון, אבל על המלך שופטיו ומשרתיו אמר ובית המלך האזינו כי לכם המשפט רוצה לומר לכם היה לעשות המשפט הזה, ורש"י פירש כי לכם המשפט על הייסורין ולדעתו לכהנים ולעם ולבית המלך על כולם אמר כי לכם המשפט, אך אומרו כי פח הייתם למצפה פירשו רש"י והראב"ע גם כן על המלכים שלא הניחו לעלות החוגגים אל בית השם, וזכר המצפה ותבור לפי שעל שני ההרים ההם הושיבו פרדסיאות לשמור שלא יעלו ישראל לרגל לבית המקדש כמו שזכרו במדרש תנחומא. והרב רבי דוד קמחי פירשו כפי פשוטו שאמר כנגד בית המלך לכם היה ראוי לעשות משפט כי לצדק ימלוך מלך והיה הדבר בהפך שאתם הייתם פח ומכשול לעם שבראותם מעשיכם הרעים לומדים מכם והם נלכדים בחטאתיכם כחיות והעופות הנלכדות בפח, וברשת וזכר מצפה ותבור שהם הרים גבוהים בארץ ישראל והציידים פורשים עליהם מצודותיהם.