אברבנאל על הושע ד:טו

ואמנם אמרו אם זונה אתה ישראל אל יאשם יהודה חשב הראב"ע שהיה בזה מגנה ומוכיח הנביא לבני יהודה גם כן באמרו אם ישראל חטאו מפני שירבעם פחד שתשוב המלוכה לבית דוד ולכן עשה שני עגלים בשתי קצות הארץ דן ובית אל, אל יאשם יהודה רוצה לומר למה פשע ונאשם יהודה שהניח בית המקדש שהוא בחלקו וילך למקום רחוק לע"ז, ושבהוכיחו את בני יהודה אמר להם ואל תבואו הגלגל ואל תעלו בית און שהיו שם עולים בני יהודה לעבוד גם כן, ולפירוש הזה נמשך הרד"ק ואינו נכון בעיני כי לא מצינו שבני יהודה הלכו לעבוד את העגלים, גם כי הנביא בפרשה הזו ידבר עם ישראל לנכח אם זונה אתה ישראל ועם יהודה ידבר בנסתר אל יאשם יהודה, ולכן אומרו אחריו ואל תבאו הגלגל ואל תעלו ואל תשבעו שהוא כולו לנכח יותר ראוי לפרשו על ישראל שבו הדבור לנכח מעל יהודה שהיה מדבר עמו בנסתר ומדברי רש"י יראה שכן הוא דעתו כי הוא כתוב אל יאשם יהודה אם זונה ישראל אין בני יהודה אשמים בכך ואיני מחייבם כמו שנאמר למעלה ואת בית יהודה ארחם, וכפי דרך רש"י שהוא האמתי בעיני נראה לי שענין הכתוב כן, שאולי יאמר אומר שאין על בית ישראל אשם בהיותם זונים אחרי הע"ז לפי שבני יהודה היו סבה בזה מפני שהיו נלחמים עם ישראל מעת שנחלקו המלכיות ולכן בני ישראל לא היו עולים לירושלם, הנה להשיב לזה אמר אם זונה אתה ישראל אל יאשם יהודה כלומר אם לא היית אתה ישראל לעלות לירושלם מפחד בני יהודה היה לך לשבת בביתך ובארצך ולא תעבוד ע"ז, אבל אם זונה אתה ישראל לעבוד את הבעלים אל יאשם יהודה כי אין ליהודה אשם בזה כי לא הסיתך ולא הדיחך מעל אלקיך ולא היה ראוי שתבאו הגלגל ששם החלו השבטים לעשות במות לע"ז כמו שנאמר כל רעתם בגלגל (לקמן ט, טו), ואל תעלו בית און ובית אל שהיה שם א' מן העגלים ולגרעון קראו הכתוב בית און ולכן ת"י ולא תסקון לבית אל כי לפי שבית אל היה במקום גבוה כמו שנאמר עולים אל האלקים בית אל לכן אמר בו לשון עלייה ואל תעלו בית און. ורמז בזה הנביא עוד שבית אל שהיתה בנחלת בני יוסף כמו שנזכר בספר יהושע היה סמוכה לירדן וכן הגלגל וסמוך אליהם היתה ארץ בנימין ויהודה אשר שם ירושלם ונחלת שאר השבטים היו אחריהן באופן שההולך מארץ השבטים לגלגל ובית אל בהכרח היה עובר בארץ יהודה ובנימין שסמוך אליהם ירושלים, ובזה היתה תוכחת הנביא לבית ישראל אם זונה אתה ישראל אחרי הבעלים אין בזה אשם ליהודה לשתאמר שמפני פחד בני יהודה לא הלכת לירושלים שאף שלא היית הולך לשם מי הכריחך לזנות אחרי אלהים אחרים וכ"ש שאם היית מפחד מבני יהודה היה ראוי שלא תבאו הגלגל ולא תעלו בית און כי בהליכתם שמה היו עוברים בארץ יהודה ובנימין ויש שם לכם מהסכנה כאלו הייתם עולים לירושלם, ומזה תדע למה לא זכר דן שהיה שם עגל אחר וזכר בית און שהוא מפני שבהליכתם לדן לא היו עוברים בגבול יהודה ובנימין כמו שהיו עוברים בהליכתם לגלגל ובית און שהוא כח הטענה אשר עשה בתוכחתם.

ואמנם אמרו עוד ואל תשבעו חי ה' היא תוכחה אחרת לבית ישראל גם כן כלומר אחרי שאתם עובדים ע"ז ואינכם עולים לבית השם ולמקדשו כי אם לעבוד את העגלים למה זה אתם נשבעים בשם חי ה', כי הנה מה שצותה תורה ובשמו תשבע (דברים ו, יג) ואמר הנביא ונשבעת חי ה' אינו כי אם להולכים בדרכיו ולכן קדם אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע אבל ברשעים ואויבי השם אין זה כי אם דרך הכעסה ובזיון, ורש"י כתב שכאשר היו נשבעים באמת היו נשבעים בשם הבעל וכשהיו נשבעים לשקר ישבעו חי ה' וכן אמר הנביא ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו ולפי שהיתה התוכחה בעצם לבית ישראל ולא לבית יהודה כמו שפירשתי, לכן המשיך תוכחתו (טז) ואמר כנגדם עוד ישראל כפרה סוררה סרר ישראל כלומר אין ראוי ליחס האשמה הזאת לבני יהודה כי אם לבני ישראל ברשעתם כי כמו הפרה הרעה שמעוותת עצמה מתחת העול ולא יוכל אדם לחרוש בה כן סרר ישראל מתחת אלקיהם שקבלו עליהם עול התורה והמצות אשר צום ועוותו עצמם ופרקו מעליהם עול המצות, וי"ת כתורה דאתפטם מבעט כלומר שסרר ישראל מתוך אכילה ושתייה ומרוב כל, ואמנם אומרו עתה ירעם ה' ככבש במרחב כבר הודעתיך שהרד"ק בשם אביו פירש לולא שסרר היה עתה ה' רועה אותם ככבש במרחב לרצונו, ולא ידעתי למה יחס הפירוש הזה לאביו כי מדברי הראב"ע הוא וזה לשונו עתה ירעם ה' היה השם רועה אותם ככבש במרחב והוא טועה עד כאן לשונו: ויותר נכון אצלי לפרש הכתוב הזה בדרך תמיהה יאמר כיון שכפרה סוררה סרר ישראל האם ירעם ה' עתה אחרי סרחונם ככבש במרחב כי מאחר שהם עשו עצמם פרה סוררה אשר לא משכה בעול איך יחשבו השם לכבוש הכבוש תחת יד בעליו שאין צורך להכותו וליסרו אבל ירעה במרחב לרצונו שהוא רמז אל היותם בארץ הנבחרת שבעים וטובי לב כרצונם, אין ראוי שיהיה כן אלא שלא ישבו בארץ ה' אבל ילכו מרעה אל רעה, ואולי רמז באמרו ירעם ה' ככבש במרחב שיפזרם בכל מרחב העולם ממזרח וממערב מצפון ומים בגלותם כשה לטבח יובל שמפטמים אותו לאוכלו ובכל אחד מהדרכים האלה הותרה השאלה השישית: