אברבנאל על הושע ד:יד

ופירשו בלא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה אם רש"י ע"ד חז"ל במסכת סוטה (מז, א) שאמרו משרבו המנאפים פסקו מי סוטה שנאמר לא אפקוד על בנותיכם וגו' וכתיב ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו ע"כ: ופי' יפרדו כתרגום יונתן מסתייעין לשון סיעה כלומר מתחברים אתן לשתות יין ומנחם חברו אבל עכשו פרודות שהם חביות יין ועם לא יבין ילבט אחר שאינכם נותנים לב להבין לפיכך תתלבטו לבין האומות ללקות בפורענות, והראב"ע פי' אין לתמוה אם הבנות תזנינה כי הם בעלותם על ראשי ההרים להקטיר הם אוכלים שותים עם הזונות וזונים כולם ומלת יפרדו אנשים ידועים עם זונה אחת ומלת ילבט בל' ישמעאל משתבש שלא ידע מה לעשות וכמוהו ואויל שפתים ילבט, וכ"פ הרד"ק לא אפקוד אין לחשב להן הזנות לעון כי הן לומדות מבעלי הבית שעם הזונות יפרדו ר"ל שיפרידו עצמם מנשיהם וזונים עם הזונות ועם הקדשות, וכתב שאביו פי' מענין פרד שהיו שטופים בזנות כמו הפרד שאין בבהמות שטוף בזנות כמוהו או שהיו זונים ולא מולידים כמעשה הפרד כענין ער ואונן אלה הם דרכי המפ' בפי' הכתובים האלה:

אבל לי נראה שכל הזנות הנאמר בפרשה הזאת הוא זנות הע"ז כמו שנאמר ויזנו מתחת אלקיהם, ולפי שהנביא היה מוכיח את העם הכולל אנשים ונשים לכן אמר כנגדם אחרי שאתם זונים תחת אלקיכם על ראשי ההרים ועל הגבעות על כן תלמדנה בנותיכם וכלותיכם ותזנינה גם הן בזנות הע"ז כי מעשה אבות יעשו בנים ולא זכר הבנים הזכרים לפי שהם היו בכלל הנוכחים, ולפי שהכשוף והקסם ודרכי הע"ז הוא יותר נמצא בנשים עד שמפני זה אמרה תורה מכשפה לא תחיה (שמות כב, יח) ולא אמרה מכשף לפי שדעתן של נשים קלה ותתפתנה לדמיונות האלה יותר מהאנשים לכן אמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה שהן נשים ונערות קלות הדעת ולא אתמה מזה כיון שהם רוצה לומר האנשים עם הזונות יפרדו וקרא זונות נשותיהם שהיו מזנות בע"ז כמו שזכר שהמה איש ואשתו היו נפרדים אחר אחת בתוך לעבוד זנות ע"ז, ואותן הנשים שהיו קדשות דבוקות באלהיהן אשר היו עובדות בעליהן היו מזבחות עמהן ולכן הבנות בנותם והכלות תלמדנה ממעשיהם ויעשו גם המה, ועל אותן הנערות קלות הדעת אמר ועם לא יבין ילבט רוצה לומר מי שהוא בלתי מבין ובלתי חכם כנערות האלה שזכר מהרה ילבט רוצה לומר יכשל לעשות כפי מה שיראה לאביו ולאמו שהם עושין, וכבר זכר ירמיהו הנביא רשעת הנשים הזונות אחר הע"ז ושבעליהן היו נמשכין ונפתין אחריהן.