אברבנאל על הושע ד:יג

ובמקום שהיה להם ללכת לבית המקדש להקריב קרבנותיהם היו הולכים על ראשי ההרים ומזבחים שם ואל הגבעות יקטרו וגם תחת העצים בעלי ענפים ופירות או שהיה צל רב תחתיהם היו זובחים כמ"ש תחת אלון ולבנה ואלה שהם שמות העצים, האמנם האלון ולבנה יוחדו לזה מפני פרים אבל האלה לא יוחדה לזה מפני הפרי כי אין לה פרי אלא בעבור כי טוב צלה, וכבר כתבו המפרשים שהאלון הוא הנושא הפרי שקורין גלאנ"ץ ובלשון ספרד בלו"ט, ולבנה הוא העץ שפריו לבן, ואלה אין לה פרי, והנה לא זכר שאר העצים הטובים גפן ותאנה ורמון ולוז וערמון להגיד שהם בחרו להם עצים אשר אין בהם תועלת ולא פירות מתוקות בעבודתם. והרד"ק פי' בשם אביו עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו שהם היו כמו העוור שיורהו מקלו הדרך אשר ילך בה ושהיה זה משל לנביאי השקר שהיו מתנהגים על פיהם עם היות שרוח אין בקרבם ולא דעת ולא תבונה כ"א כעץ יבש, ויותר נכון לפרש ע"פ דרכו עצו מגזרת עצה כמ"ש הרב המורה איש היה בארץ עוץ (איוב א, א) כאילו אמר עמי ביועצו ישאל יגיד בגנותם שלא היו שומרי התורה ושואלים מפי הסנהדרין כי אם מהיועץ בליעל אשר להם, וגם לא היו שואלים מהמחמיר מהם כי אם מהמקל והוא אומרו ומקלו יגיד לו כלומר והמקל אשר לו יגיד לו, וכן אמרו בפ' מקום שנהגו (פסחים נב, ב) קרי עליה רב יוסף עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כל המקל לו יגיד לו, אבל כ"ז דרך צחות הוא כי ענין מקלו יגיד לו הוא דרך קסם ולשון ספרי קוסם קסמים איזהו קוסם זהו האוחז במקלו ואומר אם אלך אם לא אלך, וכ"כ הרב המיימוני בספר מנין המצות אשר לו בלאו מ"ה בביאור מיני הקסם וז"ל יש מהם מי שמכה במקל על הארץ הכאות תכופות וצועק צעקות זרות ויפנה מחשבתו ויביט ארצה זמן ארוך עד שיקרו לו דמיון עניני ההכפאה ואז יגיד מה שיהיה וכבר ראיתי זה פעם אחת במערב ע"כ: וכ"כ בספר המדע בפ"א מהל' ע"ז וחקי הגוים וז"ל ויש מי שיאחז מקלו בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר הוא שהנביא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו ע"כ: ורבי משה מקוצי כתב בספר מצות אשר לו בלאו נ"ב שלא לקסום וז"ל יש כשיוצאים לדרך בודקין קודם צאתם ולוקחים קסמים מעץ ומקלפים אותו מצד א' ומצד השני מניח הקליפה ולוקח הקוסם את העץ וזורקו מידו אם כשנפל נמצאת הקליפה למעלה זהו איש, ואח"כ זורק קיסם אחר אם מחשוף הלבן למעלה זו היא אשה, וזהו סימן טוב והולך לדרכו או עושה המעשה שהוא חפץ לעשות, ואם מחשוף הלבן תראה תחילה ואחר הקליפה הרי אשה ואחר איש ונמנע מאותו מעשה, ואם הקליפה למעלה בשניהם הרי איש אחר איש ועדיין עושין כן בארץ שקייאווניא"ה ועל שם הקסמים נקרא קוסם קסמים הוא שאמר הנביא עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו ע"כ: הנך רואה ששני הרבנים האלה נמנו וגמרו שעל מיני הקסמים אמר הנביא עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, ואולי אמר עמי בעצו ישאל על הקסם האשקייאווני"א שזכר בעל סמ"ג ומקלו יגיד לו על מה שכתב ר' המימוני.

ואחרי שהאשימם בהיותם קוסמי קסמים האשימם עוד בשאר מיני הע"ז באמרו על ראשי ההרים יזבחו וגומר, ואמנם אמרו על כן תזנינה בנותיכם פי' בו רש"י על כן שאתם מתחברים לע"ז כמשפטי הגוים והגוים מתחברים ומתחתנים בכם ובנותיכם הנולדות לכם מבנות הגוים נוהגות כמנהג אמן ומזנות כן ת"י, והראב"ע פי' בעבור שהולכים האנשים להקטיר חוץ מהערים על ראשי ההרים ועל הגבעות תשארנה בנותיכם וכלותיכם בבתים על כן תזנינה.