אברבנאל על הושע ג:ה

והודיע עוד שבסוף הגלות ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם רוצה לומר שיתחרטו מחלוק הלבבות אשר היה ביניהם בסורם מאחרי ולכן יבקשו את ה' אלקיהם ללכת אחריו ולדבקה בו ואת דוד מלכם שימלוך עליהם איש מזרעו, כי עם היות שבראשונה בתחלת כבושם ישימו להם ראש א' שהוא יהיה משיח בן אפרים להלחם באויביהם הנה הוא ימות במלחמה וישראל יבקשו את דוד מלכם חוטר מגזע ישי אשר יבחר ה' בו שימלוך עליהם, ועם היות שבימים הראשונים בהיות שכינת ה' בתוכם אבותיהם לא פחדו ולא יראו מהסתלקותה אעפ"י שהתרה בהם פעמים רבות אלכה ואשובה אל מקומי הנה בזמן הגאולה לא יהיה כן אבל יפחדו אל ה' ואל טובו רוצה לומר שיראו ויפחדו אל ה' אלקים מהכעיסו במעשי ידיהם ויפחדו אל טובו שלא יסתלק ויפרד מהם עוד. ובמסכת סנהדרין פ' כ"ג ר' שמעון בן יוחי אומר בג' דברים מאסו ישראל בימי רחבעם במלכות בית דוד ובמלכות שמים ובבית המקדש הה"ד (שמואל ב' כ, א) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל (מלכים א' יב, טז) אל תקראי לאהליך אלא לאלהיך ראה ביתך דוד זה בית המקדש אמר ר' שמעון בן מנסיא אין ישראל רואים סימני תשועה וגאולה עד שיחזרו לבקש שלשתם הה"ד אחר ישובו בני ישראל ובקשו את השם אלקיהם זה מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש כד"א (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון. העירו בזה לסוד עליון מנפלאות תמים דעים והוא שהיה בית דוד דבר מצרן וסמוך לבית האלקים ומלכותו בקרב ישראל דבקה למלכות האל בעמו ולכן שלמה בנה יחד את בית השם ואת בית המלך, ובחרבן ירושלם נאמר (מלכים ב' כה, ט) וישרוף את בית ה' ואת בית המלך וכשפרקו מעליהם מלכות בית דוד ומלכות רחבעם מיד פרקו מלכות שמים ועשו עגלים, ובבית שני כמו שלא היתה שם מלכות בית דוד כן לא היתה שם שכינה, וכן באחרית הימים יבקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם: הנה התבארה הנבואה הזאת ויצא לנו מפירושה שהיא ג"כ נחמה כמו הפרשיות שלמעלה ושאינה תוכחה כמו שחשבו המפרשים, והותרו עם מה שפירשתי שש השאלות כולן, וידעת מזה כמה מהעתידות והסודות האלהיות נרמזו בפרשה הקטנה הזאת ואני כבר פירשתיה במאמר משמיע ישועה והשלמתי ענינה פה: