אברבנאל על הושע ב:טז

לכן הנה אנכי מפתיה וכו' עד והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי: הראב"ע פירש הנה אנכי מפתיה שהוא חוזר למה שנאמר למעלה אלכה ואשובה אל אישי הראשון שמפני שפתחה בתשובה אפתה אותה בדברים והולכתיה אל ארצה ששבה במדבר ונתתי לה את כרמיה משם הפך והשימותי גפנה ותחת עמק עכור שעכרתיה שהוא עמק יזרעאל ישוב לפתח תקוה. ורש"י פירש והולכתיה המדבר בגולה שהיא להם כמדבר וציה ונתתי לה את כרמיה משם כתרגום יונתן לשון פרנסים ומנהיגים:

ואת עמק עכור עמוק הגלות שהם עכורים בו שם אתן לך פתח תקוה שמתוך אותן הצרות יתנו לב לשוב אלי:

וענתה שמה לשון דירה כמו מעון אריות. ויונתן תרגם בכן הא אנא משעבד לה לאוריתא ואעביד לה נסין וגבורן כמה דעבדי' לה במדברא. אמנם כפי מה שפירשתי המשיך הנביא דבריו באותו משל מהאשה אשר זכר ואחרי שהוכיח את האומה תוכחה מגולה על עוונותיה דיבר על לבה מה שיהיה באחרית הימים כי כן דרך הנביאים להביא הנחמות אחרי התוכחות והיסורין כמו שיתבאר, כי הנה אומרו לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר הוא רמז שתצא האומה מארצות הגלות אם מרצונה שיחדש לה הקדוש ברוך הוא רצון לעזוב את ארצם ולנטוש את נחלתם בגלותם ללכת להתקרב לאדמת הקודש ואם בסבת הגירושים שיעשו המלכים בהם לאמור קומו צאו מתוך עמי ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר מגמת פניהם קדימה מול בית ה' שגם זה הוא מענין הפתוי, ואמר והולכתיה המדבר מסכים למה שאמר יחזקאל (יחזקאל כ, לה) והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים, והנה לא אמרו שני הנביאים מדבר לא על הגלות ולא על ארץ ישראל ולא המדבר אשר הלכו בו בצאתם ממצרים שג' הדעות ההם תמצא בדברי המפרשים, כי אם להודיע שכמו שישראל כשיצאו ממצרים הלכו במדבר השמם מ' שנה כן ביציאתם מזה הגלות ילכו בדרכים נעים ונדים נבוכים הם בארץ, וכמו שבמדבר ספו תמו כל הדור אשר לא שמעו בקול ה' כן בדרך הזה יתמו חטאים יתבררו ויתלבנו הצדיקים מהרשעים, ולפי שלא יהיה זה מדבר שמם כי אם בארצות הגוים בקרב עמים מתחלפים לכן קראו הנביא יחזקאל מדבר העמים, ולפי שיסבלו בטלטולם זה צרות רבות ורעות אמר שם גם כן ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים להגיד שיהיה הדמוי כצרות המדבר אבל לא שילכו באותו מדבר עצמו, ואמר וברותי מכם המורדים ולפי שהיה בייעוד הזה מהייסורין חלק רב, לכן אמר הושע במקום הזה לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר והוא חוזר למה שנאמר למעלה ותלך אחרי מאהבי' ואותי שכחה להעיר שישראל בגלות יתערבו בגוים יקנו שדות ויטעו כרמים ויבנו בתים כי כל זה נכלל בותלך אחרי מאהביה, ולפי שלא היו שמים על לב שבא תבא גאולתם לכן אמר ואותי שכחה נאם ה' ולכן מפני זה מארץ מגורותם אוציאם בעל כרחם ועל ידי גירושין ואוליכם המדבר רוצה לומר מדבר העמים מאומה לאומה ומממלכה לממלכה בדרכים אשר לא ידעו, ולפי שלא יחלש דעתם ולא יתיאשו אדבר על לבם דברים טובים דברים ונחומים והדבור הוא שיתן להם לב אמיץ לסבול כל תלאותיהם וחוזק אמונה וכוסף יותר גדול לתורה ולשמירת הדת ממה שהיה להם קודם לכן, כמו שהיום הזה אנחנו רואים בעינינו לאלפים ולמאות מההולכים בגירושים מגוי אל גוי והם תמימי דרך הולכים בתורת ה' סובלים מהרעות מה שלא ישוער אשר למות למות ואשר לרעב לרעב ואשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי וילכו לבקש דבר ה' וקיום דתו.