אברבנאל על הושע ב:יד

וזכר איך ישבית משושה ושמחתה גם בימי השבתות והמועדים באומרו והשמותי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי כי מפני שאמר למעלה ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי שהוא אבוד התבואות גורן ויקב ומרעה צאן אמר עתה שג"כ יסיר מהם שאר הפירות שבהם תהיה שמחת החגים והמועדים ושבתות ה' וכאשר תקולל האדמה בתבואותיה ופירותיה ישבות משושה של האומה, ונתן שתי סבות למה יקוללו פירות הארץ, האחת היא מפני שהם אמרו שהטובות והתבואות הבאות עליהם מפאת השגחה האלהית היו בשפע הבעלים והכוחות העליונים שהיו עובדים ולכן היה מן הדין כיון שהיו הם בפירות הארץ כפויי טובה שיחדלו מהם ועל זה אמר אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי כלומר שהיו מיחסים אותם למתנות הכוכבים שהיו עובדים, ואתנה הוא כמו מתנה והאל"ף נוסף והראב"ע כתב בשם ר' מרינו' שהוא כמו אתנן זונה: והסבה הב' להעדר התבואות וברכת פירות הארץ היא מפני הגלות שהיה עתיד לבא עליהם, והנה ארץ ישראל נתברכה בעבור העם היושב עליה ולכן בגלותו משם היה ראוי שתקולל הארץ ועל זה אמר ושמתים ליער ואכלתם חית השדה רוצה לומר הנה אחריב הפרדסים והשמותי פירותיהם לפי שאני עתיד לשום אותם ליער ואם היו שם פירות משובחים תאכלם חית השדה אשר תבא על הארץ, ואין ראוי שיהיו הפירות המבוכרים לחזירים ההם ועל זה אמר ואכלתם חית השדה שהוא רמז אל האומות אשר ימשלו בארץ הנבחרת אחר גלות ישראל ממנה, (טו) ולכן אמר אחריו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם וידוע שישראל עבדו הבעלים בימי השופטים וגם בימי מלכי ישראל כולם ובימי מלכי יהודה אשר הרשיעו לחטוא ועל הזמן ההוא נאמר ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם, אמנם בזמן בית שני הן אמת שלא היתה בהם עבודת הבעלים אבל כעסו את השם יתברך בהבליהם אם בגבורותיהם ומלחמותיהם ואת ה' לא דרשו, ואם בברית הרומיים ואהבתם אותם שממנו נמשך מה שנמשך עליהם מהרעות והחרבן ועליו אמר כאן כפי המשך המשל ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואותי שכחה נאם ה' רוצה לומר ששמו בטחונם זמן הרבה בכוחם וגבורותם וענדוהו עטרות להם בימי החשמונים וזמן אחר שמו בטחונם ברומיים וקראום לעזרתם והם היו להם למוקש ושכחו את ה' שהיה מגינם האמיתי: