אברבנאל על הושע א:ח

ואמנם אמרו רז"ל (פסיקתא רבתי מה, ב) ותגמול את לא רוחמה הוא נתינת הסיבה למה לא ישובו עשרת השבטים לפקידת בית שני ואמר שיהיה זה גמול מעשיהם הרעים כי מפני שהם בדבר ה' מאסו ונתרחקו מלבא אל בית מקדשו היה מתגמולם שלא ישובו אל בית ה'. ובעבור שהרמז אשר עשה בבן הראשון שקרא יזרעאל מהחרבן והגלות היה שוה לבית ישראל ולבית יהודה לא הוצרך לומר בו ותגמול את יזרעאל כי מבואר היה שהיה זה גמולם, אבל בעניין הבת לפי שהיתה מייעדת הרחמים לבית יהודה ושלבית ישראל לא ירחם הוצרך לומר בה ותגמול את לא רוחמה בעבור שתוף השם מענין הגמול להודיע למה ירחם לאלו ולא ירחם לאלו האם יש משוא פנים בדבר לכך הוצרך לומר שהבלתי רחומים היה כדין כפי גמולם הראוי, והותרה בזה השאלה הרביעית:

עוד זכר שילדה עוד בן אחר (ט) ושצוהו השם יתברך קרא שמו לא עמי ואחשוב אני שהבן הזה ושמו בא ליעד חרבן בית שני ולהגיד שעם היות שיושיע את בית יהודה וירחם עליהם בפקידה ההיא הנה גם שמה לא יתמידו בצדקתם ועוד ישובו לכסלה ולכן יחזרו לגלות אחר ועליהם אמר קרא שמו לא עמי כי הוא הבן הבא אחר הבת הרומזת על הפקידה, ויאמר שבני יהודה אשר בבית שני לא יהיו גם הם עם ה' במעשיהם ולכן לא יהיה ה' יתברך שומר ומשגיח אותם עד שישובו לגלות וזהו אומרו ואנכי לא אהיה לכם כלומר מושיע כמו שנאמר למעלה והושעתים בה' אלקיהם, וכבר קרא ישעיהו בתחלת נבואותיו את בני יהודה בפרט עמי כמו שאמר על מלכות בית ישראל ישראל לא ידע ועל מלכות יהודה אמר עמי לא התבונן (ישעיה א, ג) ולכן להושע אמר ה' יתברך על בני יהודה כי אתם לא עמי רוצה לומר עם היות שבניתם את ביתי ואת היכלי הנה אתם בזמן בית שני לא תהיו עם ה'. והתבונן כי בבן הראשון אמר ותהר ותלד לו בן אבל בבת ובבן האחר לא אמר מלת לו כי אם ותלד בת ותלד בן, ואפשר לומר בסבת זה שהבן הראשון בעבור שהיתה הוראתו כוללת כפי הפירוש הראשון מבלי חלוף במלכות ישראל שתחרב אשר היה הושע ממנו משבט ראובן כמו שזכרתי לכן נתיחד בשורת ויעוד הבן הזה אליו רוצה לומר למלכותו ואמר בו ותלד לו להגיד שהיה אותו הבן מיוחד לאביו ולשבטו, אמנם הבת שלא היתה הוראתה על ישראל לבד כי אם גם על יהודה כמו שזכרתי, וכן הבן האחרון שהיתה הוראתו על גלות בית שני לבני יהודה בלבד לא נאמר בהם מלת לו כאילו היו ילדי אחרים: