אברבנאל על הושע ב:א

והיה מספר בני ישראל וגומר חז"ל במסכת יומא בפר' בראשונה (יומא כב, ב) אמרו ר' יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל וכתיב כאשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, וכן בספרי ובפסיקתא עשו בזה דרשות אחרות, ורש"י כפי פשוטו פירש סמיכות הפרשיות כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם אראה עצמי כאילו איני לכם ותגלו לבין האומות ואף שם תרבו ותצמחו ואם תשיבו את לבבכם לשוב אלי כמ"ש ע"י משה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגומר ושב ה' אלקיך את שבותך (דברים ל, ג) אף כאן ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו וגומר ראש א' דוד מלכם כי גדול יום יזרעאל יום קבוץ זריעתם אמרו לאחיכם עמי תזכו לאורייתא ועל כנשתכון ארחם באמנם בכנסיה שלכם עכשיו שהיא אם לדורות הבאים. והראב"ע פי' שהם קוראים עצמם בני אל חי אבל הם באמת לא עמי בעבור מעשיהם הרעים ופי' ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש א' שזה הראש היה סנחריב שתפש כל ערי יהודה הבצורות והיו עבדים מקובצים בידו בני יהודה ובני ישראל יחדו כי גדול יום יזרעאל שנפקד עון ישראל ושהכל לגנאי לא לשבח, ופי' אמרו לאחיכם עמי ע"ד ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול (מלכים א' יח, כז) וכמו שמח בחור בילדותך (קהלת יא, ט) באו בית אל, על כן אחריו ריבו באמכם ריבו איך אפשר שיהיו הבנים בני אל חי והאם זנתה שהוא רמז לאבות. והדרכים האלה הם כולם זרים אצלי כפי פשט הכתובים. ולפי דעתי ומה שפירשתי בפסוקים שלמעלה הנה אחרי שניבא הושע על גלות השבטים ועל גלות בית יהודה ואח"כ על פקידת בית שני ואח"כ על גלותינו הארוך הזה ע"י אדום ניבא על הגאולה העתידה אשר ישובו בה הגליות כולן מבית ישראל ומבית יהודה, ולפי שיהיו אז עם גדול אמר עליו והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולפי שהמספר הוא כספור ומה שאינו ספור לא יפול תחת המספר לכן אמר אשר לא ימד ולא יספר כלומר שיהיה בזמן ההוא מספר בני ישראל כמספר חול הים שאין ספק שיש לחול הים עם כל רבויו מספר מוגבל כי אינו בב"ת כי כבר התבאר בחכמה שמציאות דברים בב"ת בפעל שקר, הנה אם כן לחול הים יש מספר בהכרח אבל הוא מספר רחוק להמצא ולהספר מפני רבויו כן יהיו בני ישראל שהם האומה כולה מתרבים בכמותם כ"כ שיהיה בלתי אפשר למנותם מפני רבוים, ויהיה ענינם במספר כמו החול שיש לו מספר בהכרח אבל לרבויו לא ימד ולא יספר, והנה המשילם גם כן כחול הים לפי שהחול בסבת לחות הים אשר עליו יתדבקו ויתאחדו חלקיו החלקים והדקים ההם כאילו הם כולם גוף א' מדובק, כן האומה בית יהודה ובית ישראל בזמן ההוא בסבת התורה והאמונה שתהיה ביניהם הנמשלת למים יתאחדו ויהיו רבים מאד מצד ואחרים מצד והותרה בזה השאלה הה':

ואחרי שיעד זה על כמותם ורבויים ייעד עוד על איכותם בכבוד ובמעלה באומרו והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם רוצה לומר תמורת שבזמן רשעתם יאמר להם מפאת השם יתברך לא עמי אתם כמו שאמר למעלה כי אתה לא עמי אז בזמן גאולתם יאמר להם שהם בני אל חי, (ב) ועם היות שבראשונה היו באומה מלכיות חלוקות ומלכים מתחלפים שונאים זה את זה הנה אז לא יהיה ביניהם חלוק לבבות אבל יתקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו, כי עם היות שבבית שני לא נקבצו כי אם בני יהודה ובנימין בלבד הנה אז בזמן התשועה העתידה ישובו השבטים גם באופן שיתבקצו בני יהודה ובני ישראל יחדו שהם שתי המלכיות, ושמו להם ראש אחד שהוא מלך המשיח שיהיה מזרע דוד, ולפי שזה יהיה לזמן ארוך כפי אורך גלותנו זה הנפלא שהראה בו זרוע ה' וגבורתו לכן אמר כי גדול יום יזרעאל רוצה לומר גדול וזמן ארוך מאד היום והמשך הגלות שבו ישבר קשתם בעמק יזרעאל, וכבר כתבתי במבשר הששי ממשמיע ישועה שרמז הנביא בזה שבאחרית הימים בהקבץ עמים יחדו על אדמת הקדש יבואו האומות עליהם למלחמה או יתקבצו בני אדום וישמעאל אלו על אלו למלחמה על ירושלם ואז יתקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד שהוא משיח בן יוסף ועלו מן הארץ רוצה לומר שיעלו מן הארץ אשר הם שמה להלחם באותן האומות בהיותם במלחמתם, ומפני גודל הנקמה אשר תהיה שמה באומות ההם אמר כי גדול יום יזרעאל כי כל יום נקמה והרג רב נקרא כן כמו שפרשתי.