אברבנאל על יחזקאל לד:כא

ויען שהמלכים בצד ובכתף יהדופו את הצאן ובקרניהם ינגחו כל הנחלות והם הנכאבות מחמת המכות עד שמפני זה הפיצו אותם אל החוצה והוא משל לענינם שהמלכים סבבו חורבן ישראל וגלותם, (כב) לכן מפני זה והושעתי את צאני רוצה לומר אני אושיע את צאני ולא המלכים באופן שלא תהיינה צאן ה' לבז ואם איש אחד יחטא אשפוט בין שה לשה אבל הכלל לא יבא לבזה ולגלות, (כג) ואחרי גאולתם אקים עליהם רועה אחד שירעה אותם רמז למלך שימלוך עליהם שיהיה מי שיבחר ה' בו לא שירש המלכות מאביו כי המלכות של השם הוא והוא יקים בו מי שירצה, וביאר שהרועה ההוא יהיה עבדו דוד ואף על פי שהוא כבר מת כמה וכמה מהשנים הנה על כל פנים הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה נאמן לא כמלכים האלה. ולפי שישראל בחילוק המלכיות פרקו מעליהם מלכות בית דוד ומלכות שמים יחד לכן אמר שישובו להם שניהם כאחד וזהו (כד) ואני ה' אהיה להם לאלקים ודוד עבדי נשיא בתוכם אני ה' דברתי ר"ל יצא דבר מלכות מלפני בדבר הזה ויתקיים על כל פנים, ואמנם איך יהיה זה שימלוך עליהם דוד בגאולה העתידה הימות גבר היחיה (איוב יד, יד). אמרו המפרשים שמפני שמלך המשיח יהיה מזרע דוד וכמ"ש ירמיהו (ירמיה לג, טו) בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ, לכן קראו דוד ונכון הוא, אבל בעלי הקבלה שקיימו וקבלו דעת גלגול נפשות אמרו שמלך המשיח יהיה דוד עצמו כי הנה נפש דוד תתגלגל במלך המשיח ולכן הוא עצמו ימלוך בישראל, וכבר שנה יחזקאל הדעת הזה בפרשת העצים ודוד עבדי נשיא להם לעולם (להלן לז, כה) ואני כבר בארתי הדרוש הזה מגלגול הנפשות במרכבת המשנה אשר לי פירוש ספר אלה הדברים בפרשת כי ישבו אחים יחדו (דברים כה, ה) וסלקתי מעל הדעת הזה כל הספקות והערעורים שעשו כנגדו הפלוסופים.