אברבנאל על יחזקאל לד:יח

ואמר כנגד המלכים הרועים את העם שלא כראוי המעט מכם שמרעה הטוב תרעו כלומר שתשבו במלכותכם בארץ ישראל אלא שיתר מרעיכם תרמסו ברגליכם וכן במים שאתם המלכים משקע מים תשתו רוצה לומר המים הטובים והצלולים ואת המים הנותרים ברגליכם תרפסון, (יט) ובני ישראל שהם צאני תרעינה אותו מרמס רגליכם ותשתינה אותו מרפש רגליכם כלומר שיהיו נכנעים תחת רגליכם כאילו הם בעלי חיים בלתי מדברים ואתם האדם המושל עליהם, ויהיה כפי זה הפירוש אומרו ויתר מרעיכם תרמסו בתמיהה וכן ואת הנותרים ברגליכם תרפשון, (כ) ואמר שבעבור רשעת המלכים לכן לא תהיה הגאולה והתשועה על ידם ולא בכח אנושי אבל תהיה בכח אלקי והוא אומרו לכן כה אמר ה' אליהם רוצה לומר עליהם הנני אני רוצה לומר אני אני הוא שעשה הדבר הזה ולא בן אדם ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה כלומר שבהשגחה פרטית נפלאה ישפוט בפרטים, והשה הבריה שהוא משל לבן ישראל האלם המטיל אימתו על הצבור ומשתעבד באחיו ישפוט להכניעו ולהענישו ובין שה רזה העניים הסובלים עול הגלות וכמו שאמר למעלה וברותי מכם המורדים והפושעים.