אברבנאל על יחזקאל ג:טז

ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם צופה נתתיך וגומר עד סוף הנבואה ואתה את נפשך הצלת. בעבור שהיה יחזקאל הנביא עומד משמים בתוך הגולה ימים רבים ולא ידבר (יז) הודיעו יתברך שהיה בזה חוטא ומסכן עצמו לפי שהוא נתנו במדרגת צופה לבית ישראל שמזהיר את העם בבוא עליהם האויב, ולכן כשישמע דבר השם ראוי שיזהיר אותם ממנו והוא אומרו והזהרת אותם ממני רוצה לומר ראוי שתזהיר אותם בשמי ומצדי, (יח) ועשה לו חלוקות שיפלו בדבר הזה והוא באמרי לרשע מות תמות רוצה לומר באמרי לך על הרשע שמות ימות בעבור רשעתו ואתה לא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרעה לחיותו רוצה לומר אם אתה לא הזהרת אותו שמות ימות בעונו או אע"פ שלא הזהרת אותו מהמות היה לך לדבר ולהזהיר את הרשע ההוא שישוב מדרכו הרשעה כדי לחיותו, הנה אם לא עשית דבר מזה הוא רשע בעונו ימות ואתה הוא ההורג אותו כיון שהיה בידך להצילו ולא הצלתו וזהו ודמו מידך אבקש (יט) אבל כאשר אתה הזהרת הרשע אע"פ שהוא לא שב מרשעו ולא חזר מדרכו הרשעה אע"פ שהוא בעונו ימות אין ספק שאתה את כנפשך הצלת כאשר הזהרת אותו, הנה אם כן בענין הרשעים צריך אתה להזהיר אותם כדי להציל את נפשך.