אברבנאל על יחזקאל ג:כ

ואמנם בענין הצדיקים גם כן צריכה מאד אזהרתך, כי הנה בשוב צדיק מצדקו ועשה עול אולי שיטעה בעצמו ויחשוב שבעבור שהיה צדיק כל ימיו אף על פי שעתה עשה עול יכפר לו האלקים ויעשה נכיתה במצותיו, ואין הדבר כן כי אני אתן מכשול לפניו והוא אחד משלוחי ההשגחה באופן שהוא ימות. והרד"ק פירש בשם אביו שהמכשול הוא שיצלח בכל מעשיו בעולם הזה כי פרי צדקותיו שהיה עתיד לו לעולם הבא יאכלנו בעולם הזה וכמו שאמר מרע"ה לא יאחר לשונאו (דברים ז, י) כמו שתרגם אונקלוס, ואומרו כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ענינו ואולי כי בעבור שלא הזהרתו אתה הנביא בחטאתו ימות ולא תזכרנה צדקותיו אשר עשה כי אולי אילו היית מזהיר אותו ידע שצדקותיו אשר עשה לא יועילו לו בעשותו עול והיה שב בתשובה, אבל כיון שלא הזהרת אותו הרי אתה כרוצח אותו בידיך ולכן דמו מידך אבקש, (כא) אמנם אתה כי הזהרתו לאותו צדיק שלא יחטא בהיותו צדיק כי לא יעמדו לו צדקותיו והוא לא חטא ושמע בהזהרתיך, הנה אז עשית תועלת גדול ורב לעצמו ולעצמך, אם לעצמו לפי שחיה יחיה כיון שנזהר בדברי פיך ואם לעצמך לפי שאתה בזה את נפשך הצלת כיון שעשית מה שראוי לעשות לצופה הטוב, והנה לא עשה חלוקה אחרת מהצדיק שלא נזכר לפי שזה הוא בכלל מה שזכר ברשעים. והנה באה ליחזקאל הנבואה הזאת כדי להזהירו שלא יאמר מה לי ולצרה הזאת להזהיר לאנשים האלה ולהוכיחם ודיי לי בקישוט עצמי ואל אתגרה ברעה לקשט את אחרים, על כן הודיעהו השם שהוא נתנו צופה והיה הדבר מוטל עליו ואם ישמר מזה תענש עליו נפשו עונש גדול כל הימים: