אברבנאל על יחזקאל ג:יג

ואומרו אחר זה וקול כנפי החיות וקול האופנים ענינו אצלי שכאשר ראה נסיעת כבוד ה' ממקומו ראה גם כן שקול כנפי החיות רוצה לומר השפעת השכלים הנבדלים תהיה נוסעת מעל ישראל כאילו היו משיקות אשה אל אחותה נושקות זו לזו לעוף, כי משיקות הוא כמו חוברות אשה אל אחותה (לעיל א, ט), וכן שמע קול האופנים לעומתם שהוא רמז להשפעת הגרמים השמימיים שהכל נסעו מעזרת ישראל כי בנסוע השכינה מבניהם נסעו השפעות השכלים הנבדלים ושמירתם שהיו חונים סביבות ישראל לחלצם וכן הוראות הגרמים השממיים והשפעותיהם על ישראל לטוב כולם נסעו מעליהם, כי הנה עם היות שבמראה הראשונה לא נזכר קול באופנים הנה נזכר שם שהם ינשאו לעומת החיות וזהו קול האופנים הנזכר כאן רוצה לומר השפעתם, כי כמו שברצות השם להטיב ולחמול על עמו ונחלתו היו מלאכי עליון והאופנים לעומתם בעזר ישראל ושמירתו והגדלתו ככה כשהסתיר פניו נסתרו ונסתלקו העוזרים והשומרים כולם, ולכן אחרי קול כנפי החיות וקול האופנים אמר ששמע קול רעש גדול רוצה לומר שרעשה כל הארץ מחרבן ירושלם, (יד) ואומרו עוד ורוח נשאתני ענינו כאשר רוח נשאתני ותקחני כמו שאמרתי אז הלכתי מר בחמת רוחי רוצה לומר מר ונאנח בחמת רוחי ונפשי מנסיעת השכינה והשפעת החיות והאופנים אשר ראה, ונוסף ע"ז שיד ה' ומצותו ללכת שמה היה עליו בחזקה רבה, (טו) ולכן בא אל הגולה שהם אנשי ירושלם העומדים בבבל תל אביב שהוא שם מקום שהיו עומדים שם על נהר כבר, וישב שם ז' ימים משמים רוצה לומר משתומם מן המראה בהיותו בתוכם מבלי שידבר להם דבר, ובסוף שבע' ימים באה אליו נבואת צופה נתתיך כמו שיזכור, והותרה בזה השאלה הו'. ואפשר לומר שישב ז' ימים משמים ובאתהו הנבואה מקצה ז' ימים לרמוז שהיה גלותם וחרבנם על ביטול השמיטות שהיו לז' שנים: