אברבנאל על יחזקאל כח:טו

ובכלל אמר תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך כלומר תמים היית מלך צור בדרכיך ובמעשיך בזמנים ההם כולם עד עתה שנמצא עולתה בך והעול הוא ששמחת בחרבן ירושלם ואמרת האח נשברה דלתות העמים מלאה החרבה, (טז) ומפני שעשית עולתה זאת כדי שתמלא מסחורות וסוחרים לכן ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא רוצה לומר שמנת עבית כשית ברוב רכולתך ומלו שהוא כמו מלאו כל האנשים בתוכך חמס ותחטא במה ששמחת בחרבן ירושלם, ומפני זה ואחללך מהר אלקים רוצה לומר שלא יהיה לך עוד אהבה עם ישראל וחסד אלהיהם לא יחול עליך אבל יחללך ויקללך מהר אלקים והאביד אותך אע"פ שהיית כרוב הסוכך מתוך אבני אש רוצה לומר מסבת מה שעשית כנגד אבני אש שהם ישראל, (יז) גם כי אתה גבה לבך ביופיך רוצה לומר ביופי צור ומעלתו ובגובה הזה שחת חכמתך על יפעתך יען אין ראוי לחכם שיגבה בטובות העולם הזה ועל כן על ארץ השלכתיך במפלה גדולה לפני מלכים נתתיך לראוה בך ופירש הרב רבי דוד קמחי לראוה מלשון ראות, ויותר נכון לפרשו מלשון לכלוך ובזיון כמו הוי מראה ונגאלה (צפניה ג, א) כאילו אמר לפני מלכים נתתיך לבזותך, (יח) לפי שמרוב עוניך בעול רכולתך חללת מקדשך שהוא רמז אל ארמון המלך כי הוא הנקרא מקדש כמו כי מקדש מלך היא יאמר החמס והעול גרמו לחלל ולהחריב מקדשך וארמונך, ואוציא אש מתוכך היא אכלתך והאש הוא משל לעון שהוא סבב אכילתו וחרבנו של צור, ואתנך לאפר על הארץ כי לא תשאר בית לא חומה ולא מגדל לפי שהכל יטבע בים, (יט) ולכן כל יודעיך בעמים שממו עליך על הבלהות והבהלות שקרו אותך וכאילו היית ואינך עד עולם כי נעדרת פתאום בהחלט מן העולם, והנה דיבר כל הענין בלשון עבר השלכתיך נתתיך שהם כולם עבר במקום עתיד וכן הוא המנהג בדברי הנביאים: