אברבנאל על יחזקאל כג:לו

ויאמר ה' אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה וגומר עד סוף הנבואה הזאת ופרשת ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית: לאחר שסיפר הנביא מה שאמר לו השם ממשל השתי בנות ומעשיהן וסופן צוהו שיתן הוא המשפט על שתיהן ויגזור כפי הדין כדת מה לעשות להן ושיגד להן את תועבותיהן אשר עשו כדי שיצדיקו עליהן את הדין, (לז) והתועבות הן אשר יזכור ואינן בדרך משל אלא כמשמען וזהו כי נאפו בגלוי עריות ודם בידיהם בשפיכות דמים כמו שאמר ישעיהו (ישעיה א, טו) ידיכם דמים מלאו, ואת גלוליהן נאפו והיא העבודה זרה שעבדו, ומהעבודות זרות כולן היותר מגונה ורעה שעשו היא שגם את בניהן אשר ילדו לי לעבודתי העבירו להם לאכלה רוצה לומר העבירום לגלוליהם לשתאכל אותם האש לפניהם והיא עבודת המולך שהיו שורפים בניהם ובנותיהם באש, (לח) ועוד זאת עשו לי רעה אחרת והיא שטמאו את מקדשי ביום ההוא רוצה לומר שבאותו יום עצמו שהיו מעבירים בניהם ובנתיהם למולך היו באים אל מקדש ה' להקריב קרבנות כאילו הוא לא היה רואה מעשיהם וטומאותיהם ובזה היו הם מטמאים את מקדש ה', ומלבד זה את שבתותי חללו שגם בשבת היו עושים המעשים הרעים ההם, (לט) ועוד היו עושין כי כאשר היו שוחטין את בניהם לגלוליהם שהיא עבודת המולך והיו באים ביום ההוא אל מקדשי לא היו עושין זה אלא לחללו כי לא היו מכוונים בבואם אל בית ה' אלא לתכלית החלול והבזוי, ואומרו והנה כה עשו בתוך ביתי הוא תשלום המאמר הקודם רוצה לומר כל זה אשר ספרתי עשו בתוך ביתי.