אברבנאל על יחזקאל כג:לא

וכיון שבכל זה בדרך אחותך שמרון אהלה הלכת בבטחון הגוים ובע"ז לכן אתן כוסה בידך, (לב) וביאר ענין הכוס באומרו כוס אחותך תשתי העמוקה והרחבה רוצה לומר שאותו כוס ששתה אהלה היתה עמוקה לצד מטה ורחבה לצד מעלה כפי רוב הסם המות שהיה בתוכה, ולכן תהיה לשחוק וללעג לכל העמים כי ילעגו ממך ועל הכוס אמר מרבה להכיל רוצה לומר שהיה הכוס גדולה להכיל משקה הרבה, (לג) וביאר מה היה המשקה אשר בתוך הכוס באומרו שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה רוצה לומר שהיין שתשתה תביאה לשכרות גדול במעשיה אבל לא תהיה כשכורי היין שהיין משמחם כי זה יהיה שכרון ויגון שממנו תמלא הכוס לפי שהיא כוס שמה ושממה שתחרב הארץ ותשומם כן היה כוס אחותך שומרון וכן תהיה לך, והוא (לד) ושתית אותה ומצית רוצה לומר תשתה כוס כולה ומצית עד הטפה האחרונה שבה, ולא עוד אלא שאת חרשיה תגרמי רוצה לומר שתשברי הכוס בשיניך למצות חרשיה, והמשיל הענין לכוס חרס לפי שנבלע היין בתוך החרס והענין שישתה יין הכוס ותמוץ אותה וישבר בשיניה הכוס הפחות ההוא של חרס ויעשה אותה גרמים וחלקים רבים כדי למוץ אותם החרסים, ואמר ושדיך תנתקי להגיד שהסם הממית אשר בכוס כשיבא בגופם ינתק השדים ושאר האברים שבגוף, ואפשר שרמז בזה על ביטול ב' התורות בגלות תורה שבכתב ותורה שבע"פ שבגלות בבל בזמן מועט שכחו התורה ובטלו המצות, (לה) וביאר מיד סבת רעתן והוא אומרו מיד יען שכחת אותי רוצה לומר שלא בטחת בי ובטחת בגוים ותשליכי אותי אחרי גוך והוא בענין העבודה שעבדתם אלהים אחרים ולא עבדת אותי, לכן כנגד אותם שני מיני הזנויות תענש וזהו וגם את שאי זמתך כנגד בטחון הגוים ואת תזנותיך כנגד עבודת אלהיהם: