אברבנאל על יחזקאל כג:מ

וזכר עוד מפשעם באומרו ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק רוצה לומר כל שכן שעשו יותר תועבה ששלחו לאנשים שיבואו אליהם ממרחקי ארץ והשליחות היה ע"י מלאך שלוח אליהם ע"ז, והענין שיבאו להנהיגם וללמדם בדרכיהם ומעשיהם, והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי רוצה לומר והנה באו שלוחי מלך בבל ומלך מצרים שהיית מתחברת אליהם ואתה כדי לכבדם רחצת וכחלת עיניך ועדית עדי כזונה, (מא) וישבת על מטה כבודה רוצה לומר מטה נכבדת ושולחן ערוך לפני הזונה ההיא רוצה לומר ערוך בכל מיני מאכלים, וקטרתי ושמני שמת עליה רוצה לומר על המטה כדי לבשמה ולהריח בה ריח טוב, וכל זה המאמר הוא ממנהגי האשה הזונה הגברת כשתשלח בעד אוהביה לבוא אצלה שתתקשט בכל מיני קישוטים ריחות ותענוגים לבקש אהבה ככה אהלה ואהליבה שלחה כל אחת מהן אל מלכי הגוים לבקש אהבתם ובאו שלוחיהם אליהם וכבוד גדול עשו להם ומנחה ומתנות נתן להם, (מב) ועל זה אמר וקול המון שלו בה ואל אנשים מרוב אדם מובאים סבאים רוצה לומר אלה ששלחו אהלה ואהליבה לקרוא לשאר האומות לא עשאוהו מפאת ההכרח כי כל המון שלו בה רוצה לומר שקול המון אהלה ואהליבה היה שלו בתוכה ואותם אשר שלחו הביאו עמהם מהאומות אנשים רבים וזהו ואל אנשים מרוב אדם מובאים רוצה לומר ששבו עם אנשים מרוב אדם שהביאו עמהם, וגם סבאים ממדבר כי הנה שלוחי המלכים אשר באו היו מביאים עמהם סבאים והם גוי סבא מבני כוש, ויתנו צמידים אל ידיהן רוצה לומר על ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן ואין הכוונה שהאומות נתנו המתנות על ידיהן ועל ראשיהן של אהלה ואהליבה כי הן נתנו מתנות לאומות אבל לא קבלו מהן אך ענינו שאהלה ואהליבה נתנו מתנות לאומות והמתנות היו הצמידים שהיו על ידיהן ועטרות שהיו על ראשיהן של אהלה ואהליבה כי כל הזהב והכסף אבנים טובות ומרגליות שהיו להן נתנו במתנה לאותם המלכים שהיו מבקשים אהבתם.