אברבנאל על יחזקאל כא:ה

והנה הנביא אמר לשם אהה ה' אלקים הם אומרים לי הלא ממשל משלים הוא רוצה לומר אל תשלחני אליהם לדבר בדרך משל כי המה אומרים אלי שאין בפי דברי נבוא' אלא שאני מעצמי ממשל משלים ואינם מנבואתך, וכן יאמרו עתה באומרי דרך תימנה ודרום ויער השדה נגב לפי שלא זכרתי ירושלם בביאור שהם משלים שאני ממשיל מעצמי, (ו) ומפני זה באתהו נבואה שנית (ז) בביאור על ירושלם שים פניך אל ירושלם והטף על מקדשים כי מפני שהיו בבית המקדש אולם והיכל ודביר אמר מקדשים בלשון רבים, ויותר נכון לפרש מקדשים על מקדש בית ראשון ומקדש בית שני שנחרבו שניהם וצוה אם כן שינבא כנגד ירושלם ושינבא על בית המקדש ועל אדמת ישראל בכלל, (ח) ולכן ביאר ואמר ואמרת אל אדמת ישראל כה אמר ה' אלקים הנני אליך והוצאתי את חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע ואין הכונה בזה שיהרג בחרבות צדיק ורשע כל אשר בירושלם אבל רצה לומר שתשומם ירושלם מכל יושביה ושלא ישאר בה לא צדיק ולא רשע כי הכל יכרתו בירושלם אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי, והנה יאשיהו היה צדיק גמור ומפני צדקתו נכרת מירושלם כדי שלא יראה ברעה ונכלל באומרו והכרתי ממך צדיק, וכן אמרה לו חולדה הנביאה (דברי הימים ב' לד, כח) הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה.