אברבנאל על יחזקאל כא:יא

ולהורות גודל הרעה צוה השם לנביא שיאנח בשברון מתנים כי הנאנח על צרה גדולה הוא כאילו נשברו מתניו שלא יכול לעמוד ויפול מכובד האנחה ובמרירות תאנח לעיניהם, (יב) כדי שישאלוך על מה אתה נאנח ואז תשיב ותאמר אליהם אל שמועה כי באו ר"ל כל אנחתי היא על השמועה הבאה לנו בבבל מירושלם שבעבורה נמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח מלשון רוח כהה וכל ברכים תלכנה מים שיזועו וינועו מרוב בהלה, והשמועה ההיא הנה באה ונהיתה כלומר הנה היא קרובה כאילו היא כבר באה ונהיתה, (יג) ומפני שלא ביאר כאן מה היא השמועה שזכר שעליה יאנח לכן בא לו דבור אחר (יד) באומרו חרב חרב הוחדה וגם מרוטה רוצה לומר חרב נבכוד נצר הוחדה וגם מרוטה להרוג עולל ויונק איש ואשה מירושלם, והותרה בזה השאלה השנית. ואמרו הוחדה וגם מרוטה רצה בו שהחרב שלא יכרתו בה ימים רבים יכהה הברזל כי תוסר ממנה חדודה ולכן לא תוכל לכרות היטב ולא במהרה וגם שתהיה מחודדת הנה בהיותה בתערה זמן רב לא פנים קלקלה ולכן לא תפחד מראיתה לרואים אותה מפני שגברה בה החלודה ולא תבריק, אמנם חרב נבוכד נצר הוחדה ולכן תכרות היטיב ובמהירות רב וגם מרוטה רוצה לומר שמלבד החדוד עברה מעליה החלודה באופן שתברק ותפחיד בני אדם כי כן חרב נבוכד נצר ויכלתו תהרוג עם רב ותפחיד כל האומות (טו) וזהו שביאר ואמר למען טבוח טבח הוחדה כלומר להרוג בני אדם, ואמנם מרוטה היתה למען היה לה ברק כלהט החרב המתהפכת המפחדת בני אדם. ואומרו או נשיש שבט בני מואסת כל עץ פירש הרב רבי דוד קמחי או שמא תאמרו שנשיש ונשמח לזאת החרב לפי שלא יצאה לנו אלא לאויבינו לא נוכל לשמוח לזה כי לכרות שבט בני יצאה ומואסת כל עץ לכרות עתה אלא שבט בני זה ואינו מתישב כפי המלות.

ויותר נכון לפרש שהגבורים אנשי השם ישאו כלמה רבה כשיכו אותם בשבט עץ כאליו הם עובדי אדמה פחותים או בעלי מלאכה ויבחרו יותר מפני כבוד' שיכו אותם בחרב משיכום בשבט, כי החרב הוא מה שיאות לאנשי החיל הרודים בעם וההכאה בשבט הוא ממה שיאות לעבדים העושים במלאכה, וע"ז אמר אחרי שצוהו שיאנח על החרב הבא על ישראל או נשיש רוצה לומר או אולי שאין ראוי להתעצב ולהאנח על החרב הזאת אבל שנשיש בו לפי ששבט בני רוצה לומר משפחתו וכבוד זרעו היא מואסת כל עץ כי הם מואסים שיכו אותם בעץ וישישו וישמחו בהכות אותם בחרב, ולפי ששבט הוא מענין מלכות וממשלה כמו שאמר לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט, י) לכן אמר בלשון נקבה שבט בני מואסת כל עץ רוצה לומר מלכות וממשלת בני ישראל מפני גאותה מואסת כל עץ ולכן תגיל ותשמח עם החרב וכל זה הוא דבור הלציי כמלעיג עליהם, (טז) ומפני שהחרב כאשר ירצו לדעת אם היא בחדודה יבחנוה בתפשם בה בכף כי כאשר יחתוך העור שעל הכף היא מחודדת כראוי לכן אמר ויתן אותה למורטה לתפוש בכף, וכתב רבי דוד קמחי שלמורטה הוא מקור בתוספת הא כמו לקרבה אל המלאכה (שמות לו, ב) וענינו ויתן אותה למורט לתפוש בכף לראות איך היא כורתת הדברים הדקים ומצא שהיא הוחדה חרב והיא מורטה רוצה לומר שהוחדה ומרוטה כראוי וזהו לתת אותה ביד הורג רוצה לומר שהיה החדוד והמרוט בחרב ההיא כדי לתת אותה ביד הורג שהוא נבוכד נצר שיהרוג בנקלה ובמהירות.