אברבנאל על יחזקאל יט:יב

ועתה תותש בחמה לארץ רוצה לומר הגפן ההיא נתשה והשלכה לארץ בחמה רבה ובקצף גדול כי במקום שהיתה גבוהה מאד עתה השפלה כל כך שלארץ השלכה, ותותש בחמה הוא מלשון ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול (דברים כט, כז), ואומרו ורוח הקדים הוביש פריה רמז אל מלך בבל כי הוא מזרחית צפונית לארץ ישראל, ומפניו התפרקו ויבשו רוצה לומר דליותיה שזכר ומטה עוזה של אותו גפן רוצה לומר העץ שהיא נשענת עליו שהוא המלך צדקיהו אש אכלתהו, (יג) ועתה הגפן ההיא במקום שהיתה שתולה על פלגי מים היא עתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא שהוא רמז לגלות, (יד) ואמר ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה להגיד שחרבן הגפן שוממותה ושריפתה היה מסבת המטה שהוא רמז לצדקיהו שבעבור שהוא מרד במלך בבל אותו המרד היה אש שיצא ממטה בדיה שאכלה את פריה שהוא עמה, ולא היה בה מטה עוז רוצה לומר שלא היה עוד ביהודה מלך כי צדקיהו היה אחרון מהם ואחריו לא היה שבט למשול, והרעה הגדולה הזאת קינה היא שנאמרה לנביא בנבואתו ותהי לקינה שעוד כל ימי הארץ יקוננו על הגפן הזאת ועל מטותיה: