אברבנאל על יחזקאל יט:י

ואמנם אומרו אחר זה אמך כגפן נאמר כנגד בית יאשיהו רוצה לומר אמך שהיא כנסת ישראל היתה נדמית כגפן פוריה שעל מים היא שתולה שפריה וענפה היתה ממים רבים, וכן ת"י כנשתא דישראל במעבדא אוריתא דמיא לגפן דשתילא על מבועי דמיין ויהיה בדמך כמו בדמותך, וחסר בו הת"ו כמו וצורם לבלות שאול (תהלים מט, טו) שהוא כמו וצורתם, ורבינו האיי פירש בדמך כמשמעו שהדם הוא רטיבות הטבע לפי שכל דבר שיוצא מדבר אחר יש בו מרטיבות טבעו, וכאילו אמר אמך שהיא ישראל כי היא היתה אם יאשיהו ושאר המלכים היתה בדמך כגפן שעל מים שתולה שכל פריה וענפיה היתה ממים רוצה לומר פריה וכן ענפה שלהיותה שתולה על מים היו מטבע המים, ורצה בזה שכל זמן שמנהיגי האומה ומלכיה היו צדיקים וטובים כדוד ושלמה אסא ויהושפט ושאר המלכים הטובים היתה אומה מצלחת במעשיה והולכת ומתגדלת כמו הגפן השתולה על המים, (יא) ויהיו לה מטות עוז אל שבטי מושלים רוצה לומר ענפיה היו מוטות עוז בתוקף על שבטי המושלים והם המלכים אשר בידם שבטי המוסר, ותגבה קומתו של אותו גפן כי פעמים יזכרהו בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה, עד בין העבותים הוא שהענף אשר בין העבותים גבוה על כל שאר הענפים והוא האמצעי שבאילן הנקרא צמרת וירא בגבהו ברב דליותיו רוצה לומר ונראה הגפן ההוא בגבהו וברב דליותיו נראה לכל הארץ לפי שאין כמוהו וזה כולו משל להצלחת האומה בימי דוד ושלמה שהיתה יותר גבוהה ונכבדה לעיני כל רואיה מכל מלכיות האדמה.