אברבנאל על יחזקאל יד:ט

ואמנם אומרו והנביא כי יפותה כבר ביארתי בספר ירמיהו דעת הגאון רבינו סעדיה בו שפתיתי ענינו ביארתי וגליתי עליו שהוא מפותה, ואחרים פירשו שמפני שהקדוש ברוך הוא לא המית את הנביא ההוא בהתנבאו שקר לכן יוחס אליו אני ה' פתיתי את הנביא ההוא, וה"ר דוד קמחי פירש שפתוי הנביא הוא כענין מי יפתה את אחאב (מלכים א' כב, כ) והוא הערת רוח החפץ כי נביא השקר היה חייב מיתה בדברים שעשה בסתר כמו שמצינו באחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה שהיו מנאפים את נשי רעיהם וכן דברים אחרים רבים היו עושים בסתר, וכדי לגלותם לבני אדם מביא האל יתברך על ידם כשלון להודיע שקריהם ופחזותם, ובבוא להם העונש מהאל יתברך יצדיקו בני אדם עליהם את הדין וזהו אני ה' פתיתי את הנביא ההוא. והספק היותר גדול שאני רואה באלה הפסוקים הוא שהפרשה כולה מדברת בנביא אמת ובא אל הנביא אני ה' נענתי לו ובא אל הנביא לדרוש לו כי אני ה' נענה לו בי, ומה שאמר בסמוך לזה והנביא כי יפותה אם נפרש אותו גם כן על הנביא אמת שיפותה לדבר שקר יקשה מאד אומרו אני ה' פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי ידי עליו והשמדתיו, (י) ואמר ונשאו עונם כעון הדורש כעון הנביא והמאמר הזה יורה שהוא הנביא שהיו שואלים ממנו דבר ה', ואם נפרש והנביא כי יפותה על נביא השקר יהיה דבר תימה אני ה' פתיתי את הנביא ההוא כי הנביא מעצמו נפתה לדבר שקר ולא פתהו השם ואם הוא פתהו למה ישמידהו, והנראה לי לפרש והנביא כי יפותה על נביא השקר שדבר מה שלא דברו ה', ועליו אמר בתמיהה אני ה' פתיתי את הנביא ההוא רוצה לומר האם אני פתיתי אותו לדבר שקר לא באמת כי הוא מעצמו נפתה או בני אדם הרשעים פתוהו לא אני ולכן ונטיתי ידי עליו והשמדתיו ונשאו עונם ועונשם אם הדורש אותם ואם הנביא עצמו, (יא) באופן שלא יתעו עוד בית ישראל מאחרי אבל שאני אהיה להם לאלקים: