אברבנאל על יחזקאל יא:א

ותשא אותי רוח וגומר עד סוף הנבואה ופרשת בתוך בית המרי. ספר הנביא שכבר נשא אותו הרוח האלקי בנבואתו והביאו אל שער בית השם הקדמוני הפונה קדימה ששם ראה המשתחוים לשמש, וכבר נזכר למעלה שהיה שם אבל נשנה כאן להגיד שראה שמה האנשים האלה שיזכור שהיו שרי העם בירושלם, (ב) ושאז אמר לו השם אלה האנשים החושבים און והיועצים רע בעיר הזאת (ג) והם האומרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר רוצה לומר לא בקרוב יהיה מה שהנביא מייעד על העיר הזאת ולכן בנות בתים רוצה לומר נבנה בתים כי בהם נשב ימים רבים, ועוד היו אומרים היא הסיר ואנחנו הבשר רוצה לומר ירושלם היא הסיר ואנחנו הבשר, וכשם שאין הבשר יוצא מן הסיר עד גמר בישולו כך אנחנו לא נצא מן העיר הזאת עד שנתבשל שהוא כשנמות, (ד) ולכן צוה השם לנביא שיתנבא אליהם (ה) ויאמר כן אמרתם בית ישראל רוצה לומר אל תכחשו מהמאמר הזה כי באמת כן אמרתם אותו, ועם היותם מלכות יהודה קראם בית ישראל כי הם היו שארית ישראל, ואומרו ומעלות רוחכם אני ידעתיה פירושו והדברים העולים על רוחכם שהם אותם אשר זכר לא בקרוב היא הסיר ואנחנו הבשר כלומר אף על פי שאתם אמרתם עזב השם את הארץ אין השם רואה אין הדבר כן כי כל הדבר העולה על רוחכם אני ידעתיה כי בוחן לבות וכליות אני, ואמנם מה שאמרתם הוא שהיא הסיר ואנחנו הבשר כן אמרתם רוצה לומר אמת אמרתם לפי (ו) שהרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצותיה חלל, (ז) ומזה הצד אמת אמרתם כי ירושלם היא הסיר ואתם הבשר המבושלת בה שהם החללים, אבל לא יתקיים המאמר ההוא בכם שלא תצאו מירושלם עד מות כי הנה אני הוציא אתכם מתוכה והוציא הוא כמו אוציא, (ח) חרב יראתם ממלך בבל וחרב אביא עליכם ממנו, (ט) ואז אוציא אתכם מתוך הסיר ירושלם ואתנכם ביד אכזרים שהם הכשדים ועשיתי בכם שפטים רוצה לומר שכל העונשים יהיו במשפט, (י) והם שבחרב תפולו על גבול ישראל רוצה לומר אתם חטאתם בארץ הקדושה שהוא גבול ישראל לכן תפלו בחרב בה, ולפי שזה המשפט יהיה מדה כנגד מדה לכן אמר אשפוט אתכם וידעתם כי אני השם (יא) ושירושלם לא תהיה לכם לסיר כמו שחשבתם שלא תצאו ממנה כי בהכרח תצאו משם, אבל אתם תהיו בתוכה הבשר לפי שעל גבול ישראל אשפוט אתכם בהריגה, ואפשר שאמר אל גבול ישראל אשפוט אתכם על הנהרגים עם צדקיה ברבלתה בארץ חמת כמו שאמר וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה (ירמיה נב, י), וחמת גבול ארץ ישראל הוא כמו שאמר מלבוא חמת עד נחל מצרים (מלכים א' ח, סה), (יב) ואמר וידעתם כי אני ה' להגיד שבהגיע משפטם ידעו כי אני השם שבחקותי לא הלכתם וכמשפטי הגוים עשיתם ולכן באה עליכם כל הצרה הזאת.