אברבנאל על יחזקאל יא:יג

וזכר הנביא שנראה לו בנבואתו בהנבאו זה שפלטיהו בן בני' מת ושהיה הוא נופל על פניו וצועק אל השם הכלה אתה עושה את כל שארית ישראל, ולא היתה צעקת הנביא להיות פלטיהו צדיק כי רשע גמור היה אלא לפי שראה מיתתו פתאומית והוא היה מראשי העם חשב שמא כן ימותו כולם, (יד) ועל זה באהו הנבואה (טו) אחיך אחיך אנשי גאולתך וכתב ה"ר דוד קמחי שאמר שלש פעמים אחיך אחיך אנשי גאולתך כנגד גלות בני גד ובני ראובן וגלות יהויכין וחזר וכללם, ואמר וכל בית ישראל כולה ומדברי רש"י הוא, ולי נראה שאמר אחיך הראשון על הכהנים ואחיך השני על כל שבט לוי ואנשי גאולתך על יושבי ירושלם ושאמר כל בית ישראל על בני יהודה אשר בכל ערי יהודה, והיה ענין הדבור הזה לנביא למה אתה צועק על מיתת פלטיהו ושאר הרשעים שבירושלם הלא ידעת שאחיך הכהנים ואחיך הלוים ואנשי גאולתך היושבים בירושלם וכל בית ישראל אשר בערי יהודה כולם הם אמרו להם רוצה לומר שאמרו על עצמם יושבי ירושלם רחקו מעל ה' ואמר זה כנגד הגולים שגלו עם יכניה שהיו מיושבי ירושלם, והיו הנשארים בירושלם אומרים עליהם שאותם הגולים רחקו מעל השם ושלא היה משגיח בם אמנם לנו נתנה הארץ למורשה כלומר שירושלם וכל ארץ יהודה נשארה להם למורשה עד עולם והגולים בגלות יכניה וגם בגלות יהויקים לא יהיה להם עוד שארית ותקוה, ואיך א"כ תצעק על מות האנשים הרשעים ההמה, (טז) לכן אמור עליהם כי הרחקתים בגוים כלומר אף על פי שהרחקתים בגויים והפיצותים בארצות לא רחקו ממני אבל אהיה להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם כי אף על פי שרחקו מעל מקדשי שהוא המקדש הגדול הזה שם בתוך הגוים אהיה למקדש מעט רומז לבתי כנסיות שיהיו להם בגלות להתפלל אלי ואהיה עמהם ואשמע בקולם ואצילם מיד אויביהם שלא יעשו בהם כלייה.