אברבנאל על יחזקאל י:יג

ומפני שבמראה הראשונ' קרא אותם אופנים במראה הזאת קרא אותם גלגלים כמו שאמר אל בינות הגלגל מבינו' לגלגל, לכן אמר הנביא כאן שאם קרא לאופנים גלגלים היה מפני שבנבואתו שמע שהיה השם יתברך קורא לאופנים גלגל כי הם היו אופנים בערך המרכבה ולחיות הנוהגות אותם והיו הגלגלים כפי כדוריותם והוא אומרו להם קורא הגלגל באזני ששמע באזניו שהיה קורא השם לאופן גלגל, (יד) והנה סיפר מהפנים שראה בנבואתו לאופנים אשר זכר שהיו ארבעה פנים לארבעת אופניהם שהם פני הכרוב ופני אדם פני אריה ופני נשר, וראוי לבאר תחילה מה הוא כרוב ועל מה נאמר זה השם, והנה חכמים ז"ל (סוכה ה, ב) פירשו כרוב כרביא והוא הצעיר לימים מבני אדם והקשו חכמים אדם וכרוב חד הוא ותרצו אפי רברבי ואפי זוטרי ולזה נטה גם כן הרב המורה, אבל ה"ר אברהם אבן עזרא הלעיג עליהם וכתב שכ"ף כרוב היא שורש ואינה כ"ף הדמיון, על כן פירש שכרוב רוצה לומר צורה, ושלא נשתנה א"כ דבר במראה השלישית מהראשונה כי פני שור הוא עצמו פני כרוב ולכן נקראו החיות כולם כרובים, אבל עדין הקשה לדעתו אם כולם הם כרובים למה ייחד פני שור בשם כרוב, ומה שהקשה מהכ"ף שהיא שרשיית אינה קושיא שהרי מצינו כ"ף כדור שהיא אצלם שרשיית כמו שאמר כמלך עתיד לכידור והיא גם כן הדמיון כדור אל ארץ רחבת ידים (ישעיה כב, יח) וחניתי כדור עליך (שם כט, ג), וכן דרשו רבותינו ז"ל (במ"ר טו, יח) דברי חכמים כדרבונות (קהלת יב, יא) כדור של בנות מה הכדור הזה מתגלגל וכו', אבל האמת הוא כי פני הכרוב הם פני אדם נכבד מאד יפה אף נעים כמו שאמר את כרוב ממשח הסוכך (להלן כח, יד) כאילו הכרוב הוא מלאך בעל זוהר מתהלך באש, וכן הוא ענין הכרובים אשר השכין האל מקדם לגן עדן עם להט החרב המתהפכת וכן פירשו חכמים ז"ל (בר"ר כא, יג) שהיו מלאכים של אש לוהט, וידוע שאין יופי פנים בצורת האדם וכל שכן בעת הילדות לטוב מזגו ולמעוט חשבונות רבים אשר האדם בגדלו מבקש המשחיתים אור יופיו ולכן היו הכרובים שבמקדש בצורת ילדים לרמוז שהם משכילים בטבעם ושהם נקיים מכל עון כילדים אשר אין בהם כל מום, האמנם לא מפני צורת הפנים בלבד נקרא כרוב אלא בשנתוספו בו כנפים וכמ"ש וירכב על כרוב ויעף (תהלים יח, יא), ומפני זה תמצא שבמעשה המשכן צוה יתברך ועשית כרובים ולא פירש שיעשה להם כנפים אבל צוה שיהיו כנפיהם פרושות למעלה ולמה זה לא צוה שיעשו להם כנפים אלא שהיה דבר ברור כי כל כרוב סתם יש לו כנפים, הנה אם כן שם כרוב הוא מורה על צורת הצעיר מבני אדם יפה אף נעים ובעל זוהר עם כנפים, ולכן היו במראה הזאת רמז ומשל לשכלים נבדלים.

ואמנם על מה ירמזו הפנים האלה באופנים הוא להגיד שבמראה הזאת ראה הנביא לאופנים שהם הגרמים השמימיים לכל אחד מהם ארבע פניות. הפנייה האחת, היא בסבתו הקרובה שיפנה כל גלגל אל הכרוב המניע אותו ללכת אחריו וכפי הסדר שיתן לו וע"ז באמת אמר פני הא' פני הכרוב. והפנייה השנית, שיעשו היא בסבה הראשונה יתברך שהוא המשפיע על הכרוב שלו ועל זה אמר ופני השני פני אדם רוצה לומר פני האדם אשר על הכסא אשר ממעל לרקיע, ושתי הפניות האלה אשר זכרתי הם כלפי מעלה שיפנה ויביט לסבותיו הקרובות והרחוקות רוצה לומר האמצעית והראשונה, אמנם שתי הפניות האחרות היו כלפי מטה רוצה לומר שיביטו להורות ולחייב הדברים המסובבים מהם ולכן ראה פני אריה רומז אל נבוכד נצר מלך בבל שהחריב בית ראשון שנאמר עליו עלה אריה מסבכו (ירמיה ד, ז) והיא הפנייה השלישית. והפנייה הרביעית, היא פני נשר ירמוז לרומי שהיה עתיד להחריב פעם אחרת אל ירושלם, וכבר ביארתי למעלה שרומי תארו אותו הנביאים בנשר לפי שכל קסרי רומי היו מביאים על הנס והדגל שלהם צורת נשר. הנה א"כ הפנים האלה אשר זכר כאן באופנים לא היו כפי עצמותם תמידיות בהם כאותם הפנים שבמראה הראשונה זכר בחיות, כי היו הפנים האלה באופנים מיוחדים במראה הזאת לרמוז שראה בהם שהיו פונים סבותיהם במה שיסדרו ויגזרו על ירושלם ובמה שיפנו ויראו בסבותיה' יורו ויחייבו האופנים ההם על ירושלם חרבן האריה וחרבן הנשר מלכות רומי.