אברבנאל על יחזקאל א:כד

ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהם ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן והפסוקים האלה גם כן בלתי סובלים דעת הרב מצדדים. הא', איך ייחס קול לחיות אם הם הגלגלים כדעתו והרב עצמו זכר שהיות הגלגלים מחדשים קול בתנועותיהם הוא דעת נפסד וכוזב כמו שביארתי בהקדמה. הב', למה ייחס הקול ההוא לכנפים והיה ראוי ליחסו לחיות בכלל או לתנועותיהם לא לכנפים שהם לדעתו סבות התנועה כי הנה הסבות ההם לא יחדשו קול. הג', מה ראה לתאר אותו קול בארבעה תוארים או משלים והם קול מים רבים קול שדי קול המולה וקול מחנה והיה די באחת מהן אם לכל המוחש כיוון הנביא לדעת הרב. הד', למה אמר מלת בלכתם אחר אומרו כקול מים רבים כקול שדי ולא אמר בלכתם אחר קול המולה כקול מחנה והיה ראוי שיאמר בלכתם או בתחילתם או בסופם לכלול את כולם אם היה הענין שוה בהם. הה', למה לא זכר הקול הזה שהיו עושות החיות בתנועתם למעלה כשדיבר מהחיות כי הוא היה המקום הראוי אליו ולא שיזכרה אחר שדיבר בחיות ובאופנים וברקיע. הו', במה שכפל ושנה ענין הקול וכפל גם כן מאמר (כה) בעמדם תרפינה כנפיהם שנאמר ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהם שהפסוק הזה כולו הוא כפל מבואר. השביעי, אם היה הקול הזה מתחדש מתנועת הגלגלים במחשבת הנביא כמו שפירש הרב איך אמר ויהי קול מעל לרקיע כי הנה החיות למטה מהרקיע היו לא למעלה ממנו ואיך יהיו החיות למטה ושמע את קולם מתחדש למעלה. השמיני, אם היה הקול מתחדש מתנועת החיות כפי אותו דעת קדום מקולות הגלגלים בתנועתם למה ייחס הקול לחיות ולא יחסו גם כן לרקיע בהיותו הכדור העליון לדעתו, כי הנה מי שיחשוב שכל גלגל יחדש קול בתנועתו יחשוב שהכדור העליון גם כן יחדש קול יותר עצום משאר הכדורים אשר תחתיו, והפסוקים האלה לא יחסו קול לרקיע אלא לחיות וכל זה ממה שיוכיח שאין הרקיע ולא הקול מה שפירש הרב עליהם:

וכפי דרכי אפרש הפסוקים האלה באופן לא ישיגוהו הספיקות אשר זכרתי, ואומר שאין השמיעה שנזכרה בפסוק הזה חושיית מוגשמת כי הנה הנביאים בעת נבואתם עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו ואין הקול הנזכר כאן קול גשמי מוחש, אבל השמיעה הזאת ענינה ההבנה והידיעה והקול הזה הוא מושכל וענינו ההשג' ההנהגה והצווי, כי בעבור שהיה דבור האדם והנהגתו לזולתו בקול ודבור הושאל לשון קול לנבדלים בהשגתם והנעתם למתנועעים מהם, וכמוהו בכתוב קול ה' על המים קול ה' בכח קול ה' בהדר (תהלים כט, ג - ד) ושאר הקולות שבאותו מזמור, וכן וה' נתן קולו לפני חילו (יואל ב, יא), ואמנם הכנפים כבר ביארתי ששתים מהם היו במשל המרכבה לענין העופפות לא שהחיות יעופו ויתנועעו כי הם שכלים נבדלין מחומר אבל הוא רמז להנעה שהחיות היו מניעות לגלגלים, ושתי הכנפים האחרות שהיו לכסות את גויותיהם במשל כסוי הפנים וכסוי הרגלים שהכל נכלל בגויותיה', אילו היו רמז לנמשל אל ההסתר וההעלם אשר לנו במה שהנבדל יצייר את סבתו שהוא פניו ובמה שיצייר את עלוליו שהם רגליו. והנה בפסוק שלמעלה זכר שתחת הרקיע היו כנפיהם ישרות לענין ההנעה ומכסות לענין הציורים ולא ידענו באי זה אופן יניעו החיות את הגלגלים האם במישוש ודחייה או בפגישה והמשכה או בקול וצווי מוחש או שכלי, לכן בא הפסוק שאחריו לבארו ואמר ואשמע את קול וגומר ועשה חלוק בין כנפי העופפות ובין כנפי הכסוי כאילו אמר ושמעתי והבנתי שכנפי החיות לא היו מניעות את הגלגלים במישוש כי אינם גופות אלא בקול, ואותו הקול לא היה קול מוחש יוצא מכלים גשמיים אבל היה כקול מים רבים כקול שדי רוצה לומר כאותו קול שנתן הקב"ה על מים רבים שהוא רמז לגזרתו להביא מבול על הארץ, וכקול שדי אותו קול היוצא ממנו יתברך למשה וכמו שאמר כקול שדי בדברו (להלן י, ה), כי הנה קול כנפי החיות שהוא הנעתם לשמים הוא קול שכלי וצווי רוחני כקול השם יתברך שגוזר בעניני העולם ושמדבר לנביאיו, ובעבור שאמר כל זה על שתי כנפי העופפות לכן אמר עליהם בלכתם רוצה לומר שקול הנעת החיות את האופנים בלכתם היה קול שכלי כקול האלקים, ואמנם כנגד שתי כנפיהם האחרות המכסות שהם רמז להעלם ולכסוי אשר אתנו בציורי השכלים הנבדלים עשה חלוק אחר, כי הנה על הציור התחתון שהו' בציור' עצמם ועלוליהם אמר קול המולה כקול מחנה וגומר והמולה הוא מלשון מלה וכן תרגמו יונתן קול מלוליהון רוצה לומר שהציור אשר להם בעצמם ועלוליהם הוא קול שכלי שיודו ויברכו לאלהיהם על שבראם וכן תרגם יונתן קול מלוליהון כד מודן ומברכין ית רבונהון קיימ' מלך עלמא ולפי שהיו החיות מתחלקות לארבע מחנות אמר כקול מחנה כלומר קול מחנה ומחנה מהם, ולפי שאופן הציו' הזה הוא נסת' ונעל' ממנו אמ' עליו בעמדם תרפינ' כנפיהן כי בעמדם הוא כמו מעמדם ומדרגתם וכן ת"י כקול מחנה בעמדם כקל משריית מלאכי מרומא במקומיהון ותרפינה כנפיהם רוצה בו הכסוי כי הכנפים בהיותם ישרות פרושות לעופפת תגלה גוית העוף כולה וכאשר תרפינה כנפיהם אז יהיו מכסות את גויותיהם, הנה אם כן כח המאמר הזה הוא כאילו אמר אמנם פניית החיות שהוא ציור השכלים הנבדלים בעצמם ועלוליהם הוא קול המולה כקול מחנה במעמדם ומדרגותיהם, זה מכלל הכסוי שהיו נרפים הכנפים ההם והיו מכסות ומעלימות ענין הציור ההוא: וכבר מצינו בנבדלים לשון עמידה מהדרך הזה שביארתי וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו שרפים עומדים ממעל לו:

ואחרי שזכר כל זה בציור התחתון אמר על הציור העליון שמציירות החיות סבתם יתברך שגם כן היה זה במדרגתם ומעמדם בכלל תרפינה כנפיהם שענינו הכסוי ההעלם וההסתר מדעתנו, וע"ז אמר ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם רוצה לומר ואמנם הקול של החיות הנזכרות והוא ציורם במה שעל לרקיע אשר על ראשם גם זה בעמדם רוצה לומר במעמדם ומדרגתם היה מכלל ההסתר כי גם בזה תרפינה כנפיהם ויהיה ההסתר וההעלם, וזה ענין ההכפל בפסוק הזה שהראשון הוא כפי הציור התחתון והשני הוא כפי הציור העליון:

ועם מה שפירשתי בזה יותרו שמונת הספיקות אשר הערותי בפסוקים האלה. אם הראשונה, שלא ייחס הנביא קול לגלגלים ולא היה הקול ההוא חומרי מוחש מתחדש מתנועותיהם אבל ייחס הקול לחיות שהם השכלים הנבדלים והוא קול מושכל שענינו ההנעה והציור. ואם השנית, שהנה ייחס הקול ההוא לכנפי' אם לשתים מהם שהם משל להנעת הגלגלים ואם לשתים האחרות שהם רמז להסתר והעלם אשר לנו בציוריהם. ואם השלישית, שתיאר אותו בקול מים כקול שדי קול המולה וקול מחנה להודיע שהיה קול שכלי ולא קול מוחש כקול ה' על המים וקול שדי בדברו וזה בענין ההנעה וקול המולה וקול מחנה הוא כנגד ציור הנבדלים בעצמם ועלוליהם כמו שביארתי. ואם הרביעית, שאמר מלת בלכתם על קול מים רבים וקול שדי לפי שהם בענין הגלגלים והליכתם ואין כן קול המולה וקול מחנה שהוא כנגד ציורם בעצמם. ואם החמישית, שלא זכר קול החיות הזה למעלה כשדיבר בחיות לפי שזה היה מקומו אחר שאמר שתחת הרקיע היו כנפיהם ישרות שהם לעופפות והשאר לכסוי.

ואם השישית, שחזר לומר ויהי קול מעל לרקיע ושנה לומר בעמדם תרפינה כנפיהם לפי שאמר זה באחרונה על ציור החיות בסבתם שהוא גם כן מכוסה ונסתר ממנו ומה שנאמר בראשונה היה על ציורם עצמם ועלוליהם ואין כאן אם כן כפל ומותר. ואם השביעית, שמאמר ויהי קול מעל לרקיע לא נאמר על הקול הראשון שבפסוק ואשמע את קול כנפיהם כי הנה הקול ההוא היה רמז להנעת הגלגלים ואומרו ויהי קול מעל לרקיע הוא רמז לציור החיות בסבתם שהוא מעל לרקיע כמו שביארתי. ואם הח', שלא זכר קול לרקיע לפי שהוא אינו רמז לכדור העליון כמו שחשב הרב ואין הקול גשמי מתחייב מתנועת הגלגלים כפי אותו דעת קדום מוטעה בעיני הרב אבל הוא כולו מליצה מהשכלים הנבדלים בהנעותיהם וציוריהם:

ואפשר לפרש ואשמע את קול כנפיהם שסיפר הנביא ששמע קול כנפי הכרובי' השכינה והכבוד בנסעם מבית המקדש ושהיה בעיניו כקול מים רבים רוצה לומר כאילו מבול בא לעולם וכקול שדי שהיא הגזירה החרוצה וכמו שאמר וכשוד משדי יבוא (יואל א, טו) ושעל זה אמר בלכתם שבלכת הכרובים מבית המקדש הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, ושאמר קול המולה כקול מחנה כנגד המולת הכשדיים ומחנה מלך בבל אשר באו במקדש ונכנסו בקדש הקדשים שהוא מעמד הכרובים ולא הגינו הכרובי' על בית ה' לפי שתרפינה כנפיהם ולא היה בהם כח, והיה זה לפי שה' הגה על רוב פשעיה והוא אומרו ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם רוצה לומר שקול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות והוא אשר צוה לכרובים בעמדם ובמעמד' שתרפינה כנפיה' ולא יגינו על המקדש:

ויונתן תרגם הפסוק הזה באופן אחר אמר ובזמן דהוי רעוא קדמוהי לאשמעא דבורא לעבדוהי נביאי דישראל הוה קלא ומשתמע מעלוי רקיע דעל רישהון במקומהון משתקן גפיהון מן קדם דבורא, וכפי דרכו פירש רש"י ויהי קול מעל לרקיע שהוא היה הקול הנבואיי היוצא משם לנביאים בענין שליחותם. ויותר נכון אצלי לפרש על פי דרכו שכאשר זכר ששמע אל קול כנפי הכרובים בלכתם זכר שעזבה השכינה קדש הקדשים ונסעה מעל הכפרת מבין שני הכרובים, בהפך ממה שאמר בימי משה רבינו עליו השלום שבזמן ההוא היה מגיע הקול האלהי למשה רבינו עליו השלום לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף אלא מעל לרקיע אשר על ראש הכרובים מהסבה הראשונה יתברך בלי אמצעי כמו שאמר וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ז, פט), אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים לד, י), כי היה אז הקול המגיע אליו יוצא מעל לרקיע מה שלא היה כן בשאר הנביאים שהיה קול נבואותיהם מגיע אליהם מתחת הרקיע מהשכל הנבדל, וכאילו עשה הנביא קינה ותרעומת על שנוי הזמנים באומרו חבל על דאבדין ולא משתכחין שבימים הראשונים היה מגיע למשה הקול מעל לרקיע אשר על ראשם והיה מנבא שמה בתוך הכרובים, והוא אומרו בעמדם ומעמדם תרפינה כנפיהם שלא היו הכרובים משפיעים עליו אמנם עתה עשרה מסעות נסעה שכינה והנביא שמע את קול כנפיהם בלכתם, הנה התבארו הפסוקים האלה מבלי דוחק וכפל כלל: