אברבנאל על יחזקאל א:כו

וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה גם הפסוק הזה מכחיש וסותר דעת הרב במרכבה והרב זכרו בפ"ב ח"ג אבל לא ביאר ולא העיר עליו כלל והקושי על דעתו. ומזה מבואר לפי שהפסוק הזה מורה שממעל לרקי' שהוא הגלגל העליון המקיף בכל לדעת הרב נמצא גלגל אחר שקרא כסא כמ"ש השמים כסאי ושהוא כמראה לבנת הספיר, והנרבוני בפירושו לאותו פרק כתב שהכסא הוא גלגל אחר נקרא אצל קצת החכמים הראשונים שמי ההצלחה ע"כ, והאפו"ד כתב עליו שהוא טעות מבואר כי הנה ביאר הרב בפרק ד' ובפ"ט ח"ב מספר הגלגלים והשכלים שהם גלגלי שבעת כוכבי הנבוכה והגלגל הח' מהכוכבים הקיימים והט' החלק שאין כוכב בו הוא המקיף בכל שקרא הנביא רקיע לדעת הרב, והשמים החדשים שמי ההצלחה אין להם זכר בדברי הרב, והיה דעת החכם ההוא כדעת הרב ר' שמואל בן תבון ז"ל שהרקיע לדעת הרב הוא סיבוב הגלגל העליון גלגל ערבות המקיף בכל ושהכסא הוא גבנונית אותו הגלגל עצמו, כי מפני שבגבנוניתו עיקר הכח ומרוצת הגלגל נקרא כסא, הנך רואה שתלמידי הרב לחצתם הקושיא הזאת ושהנרבוני בחר הסתופף בבית אלהי בדעות המקובלים שהם רחוקים ממנו והשב"ת והאפו"ד עשו הרקיע והכסא כדור אחד, ומבואר הוא מאופן הפסוקים שאין הדבר כן כי הנה אומרו וממעל לרקיע א"א שיובן על הגבנינות אלא על דבר אחר נבדל ממנו, כי כמו שאומרו על ראשי החיה רקיע הוא לדעתו כדור אחר נבדל מהחיות כן אומרו וממעל לרקיע דמות כסא ראוי שיפורש בכדור אחר נבדל מהעליון, ואם לא היה ביניהם הבדל אלא בשהאחד היה קערורית הגלגל והאחר היה גבנינותו בהיותו גלגל א' מתדמה מי יתן ואדע למה קרא הקערורית רקיע כעין הקרח הנורא והגבנינות קרא דמות כסא וכמראה דמות אבן ספיר, והנה שניהם הקערורית והגבנונית הם מכדור א' ומראה אבן ספיר הוא תואר מעלתו עצמותו ומהותו לא דבר אחר ואיך לא יהיה התואר כולל לגלגל מלמעלה ולמטה, וזה ממה שיורה שלא היו האופנים רמז ליסודות ולא החיות רמז לגלגלים ולא הרקיע הכדור העליון המקיף בכל ולא הכסא מה שאמרו בו, והיה הפסוק הזה מכחיש הכל ואין התנצלות ובריחה לרב ממנו.

וכפי דרכי בפירוש המראה אחרי שזכר שראה החיות שהם רמז לשכלים הנבדלים והם המניעים את האופנים שהם הגרמים השמימיים וראה את הרקיע הנטוי על ראשי החיות שהוא רמז לשפע האלהי המשופע עליהם, וזכר הנביא שממעל לרקיע ראה דמות כסא שהוא רמז למעלת היושב עליו רוכב המרכבה והכסא אינו דבר יוצא מעצמו אבל הוא מורה עצמותו וגדולתו, וכבר פירש הרב המורה כזה בפסוק כי יד על כס יה (שמות יז, טז), ולהמשיל מעלתו אמר שהיה כמראה אבן ספיר ודמות כסא כי הנה הכסא הוא המושב המיוחד למלך שלא ישב עליו אדם אחר, ואמר דמות כסא להודיע שהיה מדבר בדרך המשל לדמותו למלך היושב על כסא ממלכתו נגיד ומצוה לכל עבדיו, ולפי שהצורה הנכבדת בצורות המוחשות היא צורת האדם לכן זכר שראה דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שהיה מעלתו על כל שאר השכלים דומה בדמוי מה וע"ד העברה כמעלת האדם על שאר מיני בעלי חיים. ולפי שע"ד האמת אין לרוכב יתברך דמות באו ד' דמויים בפסוק הזה הא' כמראה אבן ספיר והב' דמות כסא והג' ועל דמות הכסא דמות והד' כמראה אדם עליו מלמעלה. אבל יונתן כדי שלא יעלה על לב איש שיהיה לו יתברך דמות מראה לא תרגם דמות כמראה אדם בשום צד וכלל הענין שהנביא זכר הנהגת הש"י לעולמו באמצעות השכלים הנבדלים שהמשיל בחיות והנהגת החיות ההם לעולם האמצעי שהם הגרמים השמימיים הוא בהנעת החיות שהם השכלים הנבדלים ובאמצעותם ינהיגו וישגיחו בעולם השפל, ושהשכלים הנבדלים ההם אין כחם והנהגתם כ"א מלמעלה והוא הרקיע אשר הוא רמז לשפע הנשפע אליהם מהראשון יתברך שהוא המשפיע האמתי, ונמשל ונרמז מעלתו ורוממותו במלך יושב על כסא יודע וחכם מכל השכלים לאין שיעור, ומזה תבין שאין הדבר כמו שחשב הרב המורה שהאדם אשר על הכסא היה רמז ומשל אל כלל השכלים הנבדלים, כי הנה מציאות הנבדלים השכלתם ופנייתם כבר בא במשל החיות אבל האדם אשר על הכסא הוא רמז אל הסבה הראשונה יתברך ויתעלה שמו:

והתבונן בהפלגת אלו הענינים העמוקים, כי הנה בד' ההשגות אשר זכר רשם בכל אחת מהן מראה בפני עצמה כי הנה החיות ראה מראיהן כגחלי אש שהוא מראה אדם וזך, ואח"כ האופנים ראה כעין תרשיש והוא התכלת שהוא נוטה לשחרות ולכן נקרא תכלת שהוא תכלית הצבעים, ואח"ז ראה את הרקיע אשר על ראשי החיות בתכלית הזוהר כעין הקרח הנורא אשר הוא בתכלית הלטישות, ואחר זה ראה דמות כסא כמראה אבן ספיר שהוא נעדר המראים לרמוז שלא ישיגנו העינים כי אין לו מראה כלל וכל זה מסכים למה שפירשתי בהם: