אברבנאל על יחזקאל א:יט

ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים גם הפסוקים האלה יקשו מאד לדעת הרב המורה במרכבה וזה מפנים. הראשונה, שאם היו האופנים הם היסודות איך אמר עליהם בלכתם ילכו ינשאו האופנים לעומתם כאילו הם מתנועעים מעצמם כחיות ואינו כן כי הם גשמים מתים ואין להם תנועה מעצמם. השנית, מאומרו ובעמדם יעמודו ואם היו החיות משל לגלגלים כדעתו איך אמר בהם לשון עמידה המורה על המנוחה שהיא נמנעתו בהן. הג' מאומרו ובהנשאם מעל הארץ כי הנה הגלגלים הם מתנועעים תמיד סביב למרכז שהוא הארץ ולא ינשאו ולא יושפלו ממנה. והד', מאומרו ינשאו האופנים לעומתם כאילו היתה תנועת האופנים ממין תנועת החיות ואין הדבר כן כ"א היו החיות משל לגרמים השמימיים והאופנים ליסודות הפשוטים כדברי הרב היתה תנועת החיות סבובית ותנועת האופנים ישרה ואיך אמר אם כן ינשאו לעומתם וכל זה ממה שהכחיש דעת הרב:

אבל כפי דרכי ראוי לעיין בפסוקים האלה דברים ארבעה. ראשונה, למה זכר בחיות ובאופנים לשון הליכה והתנשאות ועמידה ולא זכר בהן שפלות ולא לשון ירידה. ושנית, אם היו החיות משל לשכלים הנבדלים כמו שביארתי איך אמר בהם הליכה ונשיאות מעל הארץ ואין להם תלייה בחומר ואינם בארץ. ושלישית, אם הרוח הנזכר בפסוקים האלה ענינו ומובנו אחד רוצה לומר על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת וכן כי רוח החיה באופנים האם הכונה בכולם אחת ורוח אחד להם. והרביעית, כפל הדברים שנאמרו בזה אם בענין ההליכה שאמר ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם וחזר לומר שנית בלכתם ילכו, ואם בענין ההתנשאות שאמר ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים וחזר לומר שנית ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם, ואם בענין הרוח שאמר על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו וחזר לומר שמה הרוח ללכת, ואם במה שאמר כי רוח החיה באופנים וחזר לומר שנית כי רוח החיה באופנים והוא כולו כפל ומותר מבואר והרב לא דיבר מזה כלל וגם המפרשים לא התעוררו עליו:

ואומר בתשובת כל זה ופירוש הפסוקים שלא בא הכתוב הזה להגיד שילכו האופנים אחרי מהלך החיות כי זה כבר נזכר למעלה באומרו והנה אופן אחד בארץ אצל החיות ואמר על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו, אבל בא להודיע שמה שיפעלו ויעשו האופנים שהם הגרמים השמימיים בעולם השפל הן לטוב הן לרע אינו מפאת עצמם אלא כפי מה שיסודר להם מהחיות שהם השכלים המניעים אותם כי הגלגלים יתנועעו ויפעלו בתנועותיהם כפי ההנעה והרוח שיבוא אליהם מהנבדל המניע אותם, וגם אותם המניעים אין זה אליהם מעצמם אלא מהסבה הראשונה יתברך כי כפי רצונו וחפצו יעשו השכלים עושי רצונו כאשר יצום, וכפי רוח הנבדלים יתנועעו הגלגלים וכפי תנועתם יהיה באנשי הארץ העלייה והכבוד או השפלות וההשחתה ועל זה אמר ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם כי ההליכה בכאן אינה רמז לתנועה אבל היא השמירה וההטבה לאנשי הארץ וכמו שאמר והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו, יב) כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך (דברים כג, טו) יאמר כי בלכת החיות רוצה לומר בהשגחתם ושמירתם על הארץ ילכו האופנים שהם הגרמים השמימיים, והענין שיחייבו בתנועותיהם טובה והצלחה מפאתם והוא אומרו אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ רוצה לומר שלא ישגיחו בה ולא ישמרוה ולא יתהלכו בקרבה אבל ינשאו ויתרחקו ממנה ויעזבוה למקרים, ינשאו האופנים רוצה לומר שגם הם לא ישגיחו ולא ישפיעו טובה בתנועותיהם, הנה אם כן ההליכה היא תואר להצלחה והטוב והשמירה והנשיאות מעל הארץ הוא תואר לעזיבה והיא הירידה והשפלות, ויצא מזה שלא נאמרו הליכה והתנשאות לחיות להיות בהם תנוע' גשמיות כי אם כפי הפעולות שיפעלו בארץ.

וראה הנביא עוד שגם זה לא היה לחיות מפאת עצמם רוצה לומר פעם להלוך בארץ ופעם להנשא ממנה אבל היו נמשכים בזה כפי הרצון האלקי ומצותו המגיע אליהם ועל זה אמר (כ) על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו והרוח הזה הוא רוח האל יתברך כלומר רצונו וחפצו המעורר והמצוה עליו, ומלת ילכו חוזר לחיות אשר זכר שעל אשר יהיה שמה הרוח והרצון האלקי ללכת החיות ילכו החיות ובהסתלק הרצון האלקי מהליכתם שמה ינשאו משם, ואומרו עוד שמה הרוח ללכת הוא ענין אחר רוצה לומר שם רוח החיות לשילכו שמה האופנים כי הם ילכו כפי מה שיניעם רוח שכל המניע אותם וככה בהתנשאות ינשאו האופנים לעומתם, הנה א"כ הרוח שנזכר ראשונה בזה הפסוק הוא רמז אל רצון האל יתברך ולכן ת"י בו רעוא, אמנם הרוח השני שנזכר כאן הוא רוח החיות המגיע לאופנים וכן הוא מה שאמר כי רוח החיה באופנים ולזה לא תרגם בו יונתן רעוא כי אם לשון רוח ארי רוח ברייתא בגלגליא.