אברבנאל על יחזקאל א:יז

על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן וגביהן וגובה להם ויראה להם וגבותם מלאות עינים סביב לארבעתן גם הפסוקים האלה מכחישים פירוש הרב באופנים, לפי שהוא כתב וזה לשונו ואמנם האופנים אמר שאין בתנועתם לא עקמימות ולא עקלתון אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו עד כאן, ואם היו האופנים משל ליסודות שאין להם תנועה מעצמם כי אם בהניע אותם הגלגל איך יאמר בהם לא יסבו בלכתם, והמאמר הזה נאמר בחיות מפני שהיה תנועתם בבחירה ורצון סבובית תדירה להיותם חיים משכילים כמו שזכר הרב, אבל היסודות שהם גשמים מתים לא יפול בהם זה המאמר, ולא גם כן כי רוח החיה באופנים כיון שהיסודות אין בהם לא רוח ולא נפש ולא יתנועעו מציור דבר מה ואיך יאמר עליהם שינשאו מעל הארץ כי הם נחים במקומם הטבעי ולא יתנועעו מעצמם, (יח) גם אי אפשר לפרש על היסודות וגביהן וגובה להם ויראה להן וגבותם מלאות עינים לפי שהיסודות הם במרכז העולם ובשפל שבו וכל שכן המים והארץ הכבדים שמקומם הוא המטה, ואיך אמר אם כן עליהם וגובה להם, גם אם אין להם נפש ולא ציור איך יאמר עליהם ויראה להן כי היראה היא נמשכת אחר ציור האויר, והרב לא דבר מהפסוק הזה כלל והסתיר פנים ממנו, לבד פירש על וגבותם מלאות עינים שאפשר לפרשו עינים ממש רוצה לומר שהיו הרבה מהמורכבים מהיסודות בעלי חיים שעינים להם, ושגם כן אפשר לפרש עינים על הגוונים מלשון ועינו כעין הבדולח (במדבר יא, ז) ירמוז לגוונים שיתחדשו במורכבים, או יהיה עינים לשון דמיון כמו שנהגו חכמים זכרונם לברכה לומר כעין שגנב כעין שגזל (ב"ק סה, א), והפירושים האלה על עיני' עינים להם ולא יראו, כי איך יאמר כפי הפירוש הראשון על היסודות וגבותם מלאות עינים בעבור עיני הבעלי חיים והנה לא זכר אזנים ולא נחירים ושאר האיברים שבהם, וכפי הפירוש השני למה יזכור הגוונים שיתחדשו בהרכבה ולא הכוחות ולא המזל הקודם אליהם, והפירוש האחרון מהדמיון דמיון הוא באמת, ועוד כי למה יחס העינים יהיו מה שיהו לגבותם והיה ראוי לומר והם מלאות עינים.

אלא שזה כולו רומז לדבר אחר רחוק ממה שחשב הרב וכפי דרכי יאמר הכתוב כפי המשל שהיה גב גבוה על האפנים כמו שהוא על העגלות שעל הגב הגבוה ההוא טוענים המשא, ולכן בא וגביהן בזקף כלומר ולהם גבות וגובה גדול היה לגביהן לרוממות הכבוד היושב על הכסא, ומתוך גביהן היה יראה להם כי הדבר הגבוה מטיל אימה בעיני רואו, אמנם כפי הנמשל יאמר הכתוב שהאופנים שהם הגרמים השמימיים על ארבע רבעיהם בלכתם ילכו, ואפשר שאמר רבעיהן בלשון נקבה על החיות שהאופנים ילכו על ארבעת רבעיהן של החיות רוצה לומר לכל פאה ופנים מפני החיות לא יסבו בלכתם כי כמו שהחיות לא יסבו מצד אל צד כן האופנים בתנועותיהם:

ואמנם בפסוק וגביהן תמצא טעם זקף על מלת וגביהן כמו שבא למעלה על ופניהם וכנפיהם והיה זה לפי שהנביא ראה בגלגלים הגלגל העליון שאין כוכב בו שהיה עולה על גביהן ומקיף אותם, ועליו אמר וגביהן ובא הטעם עליו לפי שהוא חוזר למה שאמר למעלה לא יסבו בלכתן רוצה לומר וכן גביהן שהוא הגלגל העליון המקיף בכל שלא יסב בלכתו, עוד ראה בגלגלים הגלגל השמיני ועליו אמר וגובה להן כי הוא הגובה על גלגלי הנבוכה כולם ואמר ויראה להן להגיד שעם כל גבהותם של הגלגל התשיעי והשמיני והגלגלים אשר תחתיו הנה ראה בהם יראה רבה מיוצרם ית' וכמו שאמר המשורר אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו (תהלים פט, ח), ועל זה אמר ויראה להם שכולל בזה האופנים כולם, עוד אמר וגבותם מלאות עינים שהוא רמז לכוכבים התקועים בגלגל השמיני ובגלגלי הנבוכה כי הככבים בגלגלים הם כעינים בפני האדם, ואמר סביב לארבעתם בעבור שהיו מתנועעים האופנים כפי ארבעת החיות ומחנותיהם כמו שבארתי כך נראה לי לפרש הפסוק הזה:

אמנם יונתן תרגם וגביהון שוון לקביל רקיעא ורומא מליהון ודחילין אינון וגביהון מליין עינין סחור סחור לארבעת רבעיהון, הנה במה שפירש על וגביהן שוון לקביל רקיעא רמז אל הרקיע שעל ראשי החיות שיזכור אחר זה, ונראה לי שנטה בזה למה שפירשתי שמלת וגביהן חוזר למעלה אל לא יסבו בלכתם שהגלגל שעליהם לא יסוב בלכתו כי תמיד יהיו הליכותיו שוות לקביל רקיעא, אמנם וגובה להן לא פירשו מלשון וגביהן כי הנה וגביהן פירשו מלשון גב אבל וגובה להן פירשו מלשון רוממות ורומא להון, ונראה שהבין וגובה להן שנאמר על הגלגל העליון המקיף בכל כי הוא הגבוה שבכולם ואין בו כוכבים, אבל שאר הגלגלים המצויירים ראה מלאות עינים שהוא רמז לכוכבים, והנה אמר לגביהם בלשון זכרים וגבותם בלשון נקבות כי כן הוא דרך הלשון: