אברבנאל על יחזקאל א:טו

וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לד' פניו מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן גם הפסוקים האלה מכחישים דעת הרב המורה ופירושו במרכבה, לפי שהוא פירש אופן א' בארץ על החומר הראשון ושהיה בעל ד' פנים והם ד' האופנים שהם ד' היסודות ושלכן לא זכר בהם צורות, (טז) ושהיה דמות אחד לארבעתם והוא בהיותם משותפי' בחומר ושהיה מראיהם ומעשיה' כאשר יהיה האופן בתוך האופן, ולא אמר כן בחיות להגיד שהיסודות היו מתרכבים קצתם בקצתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן, ובפרק ד' חלק ג' כתב שתרגם יונתן כעין תרשיש כעובדא דאבן טבא באותו הלשון שתרגם אונקלוס כמעשה לבנת הספיר (שמות כד, י), וחתם הרב דבריו באומרו והבן זה וכפי מה שגלה במקומות מספרו רמז הרב בזה לחומר הראשון שהוא אשר השיגו אצילי בני ישראל לדעתו והוא חומר האופנים גם כן:

ודברי הרב בזה אינם נכונים מפנים. ראשונה, שאמר הכתוב באופנים ודמות אחד לארבעתם והנה אין לארבעת היסודות דמות אחד לא באכיותיהם לא בצורותיהם לא במקומותיהם ולא בתנועותיהם אבל הם הפכיים, ואין לרב שיאמר שהיה הדמות בחומר כי זה כבר נרמז לדעתו באופן אחת בארץ ולמה יאמר עליו ג"כ ודמות אחד לארבעת'. והשנית, שאומרו כאשר יהיה האופן בתוך האופן אין ראוי שיפורש על הרכבת היסודות כדברי הרב אלא על הנחת האופנים זה בתוך זה. והשלישית, כי הנה כעין תרשיש לא נאמר על החומר כי אם על הצורה והפעולה וכמ"ש מראיהם ומעשיהם ות"י חזויהון ועובדיהם, ועוד שאם היה כעין תרשיש נאמר על החומר הראשון היה לו לזוכרו בפסוק הראשון יאמר והנה אופן אחד בארץ כעין תרשיש אבל החיות ואותו האופן האחד הוא החומר הראשון לדעתו. והרביעית, כי הנה הרב מודה בפיו באותו פרק רביעי הנזכר שיונתן תרגם האופנים גלגליא ושהיה דעתו שהם השמים ואם הדבר כן איך יאמר שמה שתרגם בהם אבן טבא כיוון בו אל החומר הראשון כי הוא אינו בשמים, הנה אם כן הרב עצמו מודה בביטול טענתו וכבר הרגיש הנרבוני מפרש ספרו בספק העצום הזה, וכתב באותו מקום ואיך שיהיה הנה חזרן ומקיפן ית עלמא אשר הביא הרב יורה שהחיות גם אצל יונתן נאמרו על השמים ויהיו האופנים אם כן הם היסודות עד כאן. ואין בפיהו נכונה לפי שיונתן לא תרגם חזרן ומקיפן ית עלמא על השמים כ"א על השכלים הנבדלים כמו שבארתי ובביאור אמר שהאופנים הם הגלגלים ואין לרב אם כן טענה. והחמשית, שאיך יאמר הרב שכעין תרשיש הוא החומר הראשון מכח גזרה שוה שעושה מתרגום אונקלוס לתרגום יונתן, כי הנה יאמר אומר שאונקלוס לא כיון בעובדא דאבן טבא על החומר הראשון ולא ראו אותו אצילי בני ישראל כמו שחשב הרב וכן יונתן לא כיוון אליו, ושיותר נכון הוא שנעשה גזרה שוה מהפסוק לפסוק משנעשה אותה מהתרגום שהנה נאמר כאן וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ונאמר שם ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכמו שכאן בדברי יחזקאל נאמר אבן ספיר על השכל הנבדל גם לדעת הרב ככה לבנת הספיר שראו אצילי בני ישראל היה השכל הנבדל שהשיגו, ואונקלוס לזה כיוון באומרו כעובדא דאבן טבא וכן יונתן בתרגומו, וזה כולו ממה שיוכיח שאין החיות משל לגלגלים ולא האופנים משל ליסודות:

ולפי דעתי במראה הזאת היו האופנים כמו שזכרתי בהקדמ' הם הגרמים השמימיים, כי כמו שבמרכבה החמרית הבהמות או החיות הם המנהיגות והמניעות את האופנים המתגלגלים תחת המרכבה, ככה כפי הנמשל היו השכלים הנבדלים מנהיגים ומניעים את הגלגלים השמימיים אשר תחת מרכבת המלך האלקי ולא אמר הכתוב כאן וארא בבחינת השגת האופנים בלבד כמו שחשב הרב שאם היה הדבר כן לא היה ראוי שיאמר וארא החיות אם כבר נעתק מדרוש החיות ובא לדבר מהאופנים, אבל גם זה אשר יאמר הכתוב מהאופנים הוא גם כן ספור החיות שראה הנעתם לאופנים ושהם ילכו לעומתם, וזהו וארא החיות והנה אופן אחד בארץ רוצה לומר שראה עוד מעניני החיות שהם השכלים הנבדלים שהיה אופן אחד בארץ כלומר למטה מן החיות וכמו שתרגם יונתן בזה מלרע לרום שמיא, והאופן האחד ההוא הוא רמז לכדור השמימיי הכולל שהיה אצל החיות מתנועע מרוחם וכחם, גם אפשר לומר שראה אופן אחד אצל כל אחת מהחיות ויהיו האופנים אם כן ארבעה כמו החיות, וכן אמר במראה השנית וארא והנה ארבע אופנים ואומרו אופן אחד אצל הכרוב האחד, כן מה שאמר כאן והנה אופן אחד בארץ רוצה לומר לכל חיה, ומה שאמר לארבעת פניו הוא להודיע שהאופן שהיה אצל החיה לא היה נוטה לצד אחד מהפנים יותר מלצד האחר אבל ארבעת פניו היה בשוה ופניו חוזר לחיה שזכר.

והנה נזכרו החיות פעם בלשון זכר פעם בלשון נקבה כמו שאמר לאיש שתים חוברות איש אשה אל אחותה, וכן פניו בלשון זכר לפי שהחיה כפי המשל הוא תואר לנקבה וכפי הנמשל שהוא השכל הנבדל תאר אותו בלשון זכר, והיה תכלית ההראות הזה להודיע שהנהגת החיות לעולם הוא באמצעות האופנים שהם מניעות אותם, ומזאת הבחינה היה כל מה שדיבר מהאופנים מדרוש החיות עצמם, ולכן אמר בתחילתם וארא החיות והנה אופן אחד בארץ שגם מה שראה מהאופני' היה ממרא' החיות כמו שזכרתי, והנה לא אמר באופנים לשון דמות כמו שאמר בחיות לפי שהחיות להיותם שכלים נבדלים מכל גשמות היו התארים שכינה להם בלתי אמתיים להיותם תארי הגוף ולכן אמר בהם דמות ארבע חיות כי לא היו חיות באמת אלא דמותם, אבל הגרמים השמימיים להיות' גופות לא אמר בהם לשון דמות אבל אמר בהם לשון אופנים שרוצה לומר גלגלים כמו שתרגם יונתן כי כן היו בעצם ואמת לא בדרך דמיון.

וביאר ואמר מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש להגיד שהיו הגרמים השמימיים ספיריים בטבעם וזהו מראה האופנים, וגם היה מעשיהם היותם ספיריים לפי שהמאורות אשר על האופן העליון נראין מתחת האופן התחתון לרב זכותן כי הם כעין תרשיש והיא אבן טובה נזכרה באבני החשן תרשיש ושהם וישפה ועינה כתכלת והוא המראה המיוחס לשמים, וביאר עוד שלא היה המראה הזה הספיריי בלבד באחד מהגלגלים כי דמות אחד היה לארבעתם והדמות הוא שהיו כולם ספיריים, וגם היה דמות אחד לארבעתם לפי שהגרם השמימיי הוא גשם ממין אחד בכל הגלגלים, וכפל אומרו מראיהם ומעשיהם להגיד שעוד יבחן מראיהם ומעשיהם של אותם האופנים במה שהיו סובבים ומקיפים זה על זה וזהו אומרו כאשר יהיה האופן בתוך האופן שראה הגרמים השמימיים בהנחתם האמתית אלו על אלו העליונים מקיפים בתחתונים והתחתונים מוקפים מהם, והנה זכר הגרמים השמימיים ההם במספר ארבעה מהסבה שזכרתי בהקדמת הספר הזה והיא כי מפני היות השכלים הנבדלים בארבע מחנות היה בבחינתם הכדור השמימיי מתחלק לארבע רביעיות כפי כוחותיו ותבואות השמש והירח לא שיהיו הגלגלים נמנים בארבעה כדורים כמו שחשב הרב המורה: