אברבנאל על עמוס ט:ז

הנבואה הרביעית תחילתה הלא כבני כושיים וגומר עד סוף הספר. ויש בה שתי פרשיות: הראשונה, הלא כבני כושיים. השנית, הנה ימים באים. וראיתי לשאול בה ששת השאלות:

השאלה הראשונה באומרו הלא את ישראל העלתי מארץ מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר, כי אם בא להודיע החסד שעשה לישראל בהוציאו אותם ממצרים איך אמר שכזה בעצמו עשה לפלשתים ולארם והיה אם כן ממעט בזה החסד שעשה לישראל:

השאלה השנית שהנה פלשתים וכפתור אחים היו כמו שאמר אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים (בראשית י, יד), וירמיהו אמר (מז, ד) כי שודד ה' פלשתים שארית אי כפתור, ואם היו פלשתים וכפתורים כולם עם אחד איך אמר השם יתברך שהעלה פלשתים מכפתור כאילו היו גולים הפלשתים בידי הכפתורים:

השאלה השלישית באומרו וארם מקיר, כי כאשר נאמרה הנבואה הזאת עדיין לא גלו ארם כי הנה בימי אחז הגלה מלך אשור את ארם לקיר וכמ"ש (מ"ב טז, ט) ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה וגם הנביא הזה עצמו ניבא על גלותם באומרו וגלו עם ארם קירה, ואמנם גלות הפלשתים היה בימי צדקיהו יותר ממאה ושלשים שנה אחר זה ואיך א"כ אמר כאן ופלשתיים מכפתור וארם מקיר כאלו כבר העלם:

השאלה הרביעית באומרו הנה עיני ה' אלקים בממלכה החטאה והשמדתי אותה וגומר, ואם זה נאמר על מלכות אפרים כדברי המפרשים איך אמר אם כן סמוך לזה אפס כי לא השמיד אשמיד בית יעקב והנה מלכות אפרים מבית יעקב הוא והם אם כן מאמרים סותרים זה את זה:

השאלה החמישית באומרו והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ שיובן מזה שלא ימות ולא יאבד א' ומיד סמוך אליו אמר סותר לזה בחרב ימותו כל חטאי עמי וגומר:

השאלה הששית באומרו אחר בחרב ימותו כל חטאי עמי וגו' אקים את סוכת דוד הנופלת כי הם ייעודים הפכיים אחד לרעה ואחד לטובה ואיך יאמר שיהיו ויתקיימו שניהם יחד בזמן אחד והנני מפרש הכתובים באופן יותרו השאלות האלה כולם:

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להודיע שבני ישראל כולם זרע יעקב הם עבדי ה' ומקנת כספו וילידי ביתו כי על כן העלה אותם ממצרים להיות לו לעבדים ושלא עשה כן לכל גוי להדבק בשום אומה מהאומות וליחד אליה הנהגתו, ומפני זה אי זו אומה שתשחית את דרכה ישמיד אותה ויביאה לאבדון החלטי מה שלא יעשה לישראל שאע"פ שיענישם לא ימאסם ולא יגעלם לכלותם אבל יביאם בגלות נעים ונדים בארץ שנים רבות, וזכר עם זה שבסוף הגלות בזמן קבוץ הגלויות יתפזרו וינועו בני ישראל בטלטול גדול ובאותו טלטול ימותו החטאים והמורדים, ואחר כך יקים סוכת דוד הנופלת ויקבץ נדחי ישראל ונפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ וימליך עליהם מלך מבית דוד ואז יירשו את שארית אדום ויתר הגוים שהחריבום ויתברכו תבואות הארץ כבראשונה וישובו על אדמתם ולא ילכו עוד בגלות אחר עד סוף העולם כמו שיבאר כל זה בפסוקים:

הלא כבני כושיים וגומר עד סוף הספר. המפרשים כולם פירשו הנבואה הזאת שהוא תוכחה למלכות ישראל, ומפני שראיתי אני בפירושיהם בפסוקים דוחקים רבים נטיתי מהם ואבחר דרך אחר בפירושם כמו שתראה ולא אזכור עתה פירושיהם, אבל אבאר לך אשר ישים אלקים בפי בפירושם ראשונה ואחר כך אגיד לך דעתם. ואומר שדעתי בנבואה הזאת הוא שהיא כולה נחמה לבני ישראל ובני יהודה על הייעודים הרעים אשר יעד אותם למעלה, ושראה עמוס לסיים נבואותיו בייעוד טוב ונחמה כזאת, וענין הלא כבני כושיים וגומר הוא שאמר השם לעמו הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל שהכושיים השחורים מבני כוש בן חם עבדים לאדוניהם עבדות עולם כן אתם לי עבדי בהחלט אשר העליתי אתכם מארץ מצרים וקניתי אתכם ביד חזקה, ואם תאמרו שכן העלתי את פלשתים מכפתור וארם מקיר, וכן אומות אחרות מתחת אומות אחרות שהחזיקו בהם זמן רב ולא היו מפני זה לי לעבדים, כי הנה הפלשתים יושבי עזה והם היו העוים והכפתורים באו עליהם והשמידום וכמ"ש התורה (דברים ב, כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידו את הפלשתים והגלו אותם קודם יציאת מצרים והיה משלו זה אם כן ממה שהיה בזמן שעבר: עוד הביא משל אחר מהעתיד להיות והוא אומרו וארם מקיר כלומר ואעלה גם כן ארם מקיר שמלך אשור הגלם מארצם ולקץ הימים כשתפול מלכות אשור יצאו ויעלו משם הארמים ואם כן זהו דרכו של עולם כן היה וכן יהיה, שפעמים אומה אחת תגבר על אומה אחרת ותמשל בה זמן מה ואחר כך תצא מתחת ידה, הנה אם כן אומרו ופלשתים מכפתור וארם מקיר הוא מה שישיבו בני ישראל לשי"ת, (ח) וע"ז היתה תשובת השם אליהם הנה עיני ה' אלהים בממלכה החטאה ולא אמר זה על מלכות אפרים כי אם להגיד מעלת ישראל על יתר האומות לפניו יתברך שבאהבתו אותם מכל העמים ישמרם שמירה מעליא וזה כי כל אומה שתחטא לפניו יכלה אותה כרגע כי עיני ה' בממלכה החטאה המשרכת דרכיה שגם כן ישגיח בה ובהשחיתה את דרכה ישמיד אותה מעל פני האדמה, הלא תראה כמה מהאומות אשר נזכרו בתורה וגם בספרי ד"ה אשר לגוים ספו תמו מן בלהות מבלתי השאיר להם שריד לפי שבאו לידי השמד ואבדון החלטי, אמנם לישראל לא יהיה כן שאעפ"י שיחטאו לפניו לא ישמיד אותם וזהו אומרו אפס כי לא השמיד אשמיד בית יעקב כלומר, אף על פי שימרדו בו תכלית המרד לא יביאם לידי כליה והשמד וכמו שאמר כן יעמוד זרעכם ושמכם וכן אמרו בתנחומא (נצבים א, א) אל תשמחי אויבתי לי כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל ומתהפך למעשיהם של רשעים אין בהם תקומה שנאמר הפוך רשעים ואינם, דור המבול וימח את כל היקום, אנשי סדום ויהפוך את כל הערים האל, מצרים לא נשאר בהם עד אחד, בבל והכרתי לבבל שם ושאר, ועל כולם אמר דוד שם נפלו פעלי און דוחו ולא יכלו קום אבל ישראל אם נופלים עומדים שנאמר אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי ואומר אני ה' לא שניתי ואתם בני ישראל לא כליתם א"ר חנינא בר פפא אמר הקב"ה מעולם לא הכיתי אומה ושניתי אבל אתם בני ישראל לא כליתם, שנאמר חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים רצו בזה שהאומה קנתה נצחיות והעמדה מנצחיות אלהיה ולא עשה כן לכל גוי וכמאמר הנביא הזה אפס כי לא השמד אשמיד.

והביא להם ראיה ע"ז מזמן קיבוץ הגלויות שיהיו ישראל מטולטלין במדבר העמים טלטול מופלא ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר ועם כל זה לא יכלו אבל ימותו מהם החוטאים והמורדים ושאר העם יזכו לגאולה ותשועה ועל זה אמר, (ט) הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל אשר הוא בכאן כנוי לכל האומה ותהיה תנועתם כאשר ינוע הדגן בכברה מצד אל צד ברוגז רב מבלי מנוחה כן ינועו וינודו כשכור, ועם כל זה לא יבאו לידי כליה וזהו ולא יפול צרור ארץ והמפרשים פירשו שהצרור הם הצדיקים ושהנופל מהכברה הוא העפר והם הרשעים, ורש"י כתב שאמר ולא יפול צרור ארץ על חוזק התנועה, אבל לי נראה לפרשו מהענין שהוא בו והוא שצרור נאמר על קבוץ וקשור הדברים מלשון וצרת הכסף בידך (דברים יד, כה), צרורות בשמלותם (שמות יב, לו), עד שמפני זה נקרא קבוץ עם רב על עיר אחד מצור, כן אמר בכאן צרור על קבוץ ישראל וכללותו כי לפי שאמר אפס כי לא השמד אשמיד את בית ישראל שלא יביאם לידי כלייה ביאר ואמר שיניעם רוצה לומר כאשר ינוע הדבר המתנועע בכברה ושצרור וקבוץ המתנועעים בה לא יפסד ולא יכלה ולא יפול אותו צרור וקבוץ לארץ (י) אבל הרשעים בפרטיותם ימותו באותו טלטול ויתנועעו איש בעונו ימות וזהו אומרו בחרב ימותו כל חטאי עמי אותם שלרשעתם היו מתיאשים מן הפורענות ואומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה כלומר, לא תקרב ותמהר לבוא הרעה בעדנו כי אם תבא בדרך מקרה יהיה אבל לא בעדנו ובעבור רוע מעשינו, ולכן אלה בפרטיות ימותו אבל לא יפול הצרור והקבוץ כלו לארץ, וזה כולו על חבלי משיח בקבוץ הגלויות אמרו מסכים למה שניבא יחזקאל (כ, לט) וברותי מכם המורדים והפושעים בי כמו שפירשתי בפירוש נבואת הושע.

ואפשר עוד לפרש כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל על הגלות בכללו שיאמר השם שלא יעשה כלייה באומה עם כל חטאתם אבל יניעם בגלות כאשר ינוע בכברה רוצה לומר החטה המתנועעת בה שלא יפול הקבוץ כולו או הצרור הטוב ארצה כי אם החטה הרעה שאין בה תועלת כן בגלות בחרב ימותו כל חטאי עמי, (יא) ואחר כך ביום ההוא רוצה לומר באותו זמן רוצה לומר הקצוב לפני והמוגבל אצלי לגאולה אקים את סוכת דוד וגומר, או יאמר והיה ביום ההוא כלומר באותו זמן שיתמו אותם החטאים בהיותם נעים ונדים באותו טלטול אקים את סוכת דוד הנופלת כי עם היות שאמר למעלה נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל ר"ל שלא תקום מעצמה ולהמליך עליה מלך מן השבטים הגיד עתה שהשם יקים סוכת דוד שהיתה נופלת מימי ירבעם וימליך על כל עמו מלך מבית דוד, ולפי שנפילת מלכות דוד ממנה היתה בזמן בית ראשון מירבעם עד הושע בן אלה וממנה בבית שני שלא מלך אדם מבית דוד כי אם מהחשמונאים ובית הורודוס לכן אמר וגדרתי את פרציהן כנגד זמן בית ראשון שנפרץ מלכות דוד והיו פרציהן כל אותם המלכים שמלכו בעשרת השבטים, וכנגד בית שני אמר והריסותיו אקים כי היא היתה הריסה מוחלטת לפי שלא היה שום מלך מבית דוד ולא על שום שבט מן השבטים שם, ואז ובניתיה כימי עולם ר"ל כמו שהיתה סוכת דוד ומלכותו בימיו בנין חזק ואמיץ, וכבר כתבתי למעלה בפסוק הזה פירוש אחר מתישב ואמתי והוא שתהיה מלת את סוכת מקום עם כמו את יעקב איש וביתו באו (שמות א, א), יאמר שיקים ה' עם סוכת דוד אותה הנופלת שהיא בית ישראל וקראה נופלת לפי שאמר עליה נפלה לא תוסיף קום ויקים אם כן שתיהן סוכת דוד שהם בני יהודה והנופלת שהם שאר השבטים ועל כולם אמר בלשון רבים וגדרתי את פרציהן, וכנגד בית דוד אמר והריסותיו אקים שתשוב מלכות ישראל הכללי לזרעו, ובניתיה רוצה לומר סוכתו שהיא ירושלים כמו שנאמר ויהי בשלם סכו (תהלים עו, ג) כימי עולם: