אברבנאל על עמוס ט:ו

ואמנם אומרו הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה פירש רש"י אגודתו קבוצת בריותיו, והראב"ע כתב באותו הדרך עצמו אבל אמר שבשמים אמר על שני היסודות אש ואויר שהם גלגלים זה למעלה מזה ואגודת כולם על הארץ שהיא המרכז, וכן זכר המים באומרו הקורא למי הים ונזכרו אם כן ארבע היסודות, וה"ר דוד קמחי פירש בשמים מעלותיו על הגרמים השמימיים ואגודתו על ארץ יסדה על היסודות הארבעה. ולי נראה שלא בא הנביא במקום הזה לבאר זה ההתפלספות הטבעי כי אין בו צורך במקום הזה, אבל ענין הכתוב הוא לומר שאל יחשבו שהיה שנוי בחוקו יתברך מהיותו מטיב את עמו ומגדלו ומרוממו אל היותו מחריבו ומקימו ומגלהו בין האומות, ולזה אמר הנה האל יתברך בהיותו בונה בשמים מעלותיו של ישראל לתהלה ולשם ולתפארת ואגודתו של כלל השבטים בהיותם באגודה אחת יחד שיסד אותה אגודה על הארץ הקדושה והיותו עושה עתה הפך כל זה שהוא קורא למי הים שהמשיל הנביא הזה פעמים רבות באויבים וישפכם על פני הארץ החביבה אצלו הנה בטוב וברע ה' שמו כי אין בו שנוי אלא במקבלים שכפי הכנתם כן הוא משפיע עליהם מהטוב ומהרע, וכן תרגם יונתן הקורא למי הים דאמר לאכנשא אכלוסין סגיאין כמי ימא, וכבר דרשו חכמים זכרונם לברכה האגדה שנזכרה כאן על זה האופן ואמרו בתנחומא (אמור יז, א) ואגודתו על ארץ יסדה בנוהג שבעולם אם אדם נוטל אגודה של קנים בבת אחת שמא יכול לשברם ואלו אחת אחת אפילו תינוק שוברם וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים אלא בהיותם באגודה אחת שנאמר בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבאו בית ישראל על בית יהודה ויבאו יחדו מארץ צפון כשהן אגודין מקבלים פני שכינה: