אברבנאל על עמוס ט:יב

ואומרו למען ירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם כתבו המפרשים שהוא הפוך כאלו אמר למען ירשו ישראל אשר נקרא שמי עליהם את שארית אדום וכל הגוים: ואפשר לפרשו מבלי סירוס לפי שהגוים אשר החריבו את ישראל היו כלי מפצו של הקדוש ברוך הוא ולזה אמר שנקרא שמו על אותם הגוים, ובאמרו שארית אדום ייעד הנביא שיהיה חרבן אומת אדום רב יותר מכל שאר האומות ושישראל יירשו את השארית אשר ישאר מאדום מאותה מלחמה, וכבר בארתי זה והוכחתיו בראיות חזקות במקומות מספר משמיע ישועה ובפירושי לספר ישעיהו בפרשת קרבו גוים לשמוע:

עוד ייעד שבזמן ההוא יתברכו התבואות בארץ ישראל עד שלא יוכלו בני אדם לקצור החטים ולדוש אותם ולא לבצור ולעשות היין בזמן קצר חדש ימים כאשר הוא היום, אבל לרבויו יתעסקו בו מראשית התבואה ועד אחרית השנה והוא אומרו, (יג) ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע רוצה לומר שיתעסקו בקצירת התבואה באופן שכאשר יבא זמן החורש לחרוש בתחילת השנה האחרת עדיין יהיה האדם קוצר מהתבואה שעברה עד שיתחברו שתי המלאכות זו לזו, וכן דורך ענבים תמיד במלאכתו עד שיבא מושך הזרע לזרוע וכמו שאמרה התורה בברכותיה והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כו, ה), ובבראשית רבה דרשו ונגש חורש בקוצר חורש זה יהודה שנאמר ארכיב אפרים יחרוש יהודה בקוצר זה יוסף שנאמר והנה אנחנו מאלמים אלמים ודורך ענבים זה יהודה שנאמר כי דרכתי לי יהודה במושך זה יוסף שמשך זרעו של יעקב למצרים. עד כאן עשו הייעוד הזה המשליי אל התאחדות המלכיות לעתיד לבוא. עוד ביאר כפי הפשט שיתברכו התבואות במעט מהעסק והעמל ועל זה אמר והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה כלומר, שיהיה החלב שיזוב מן הצאן והבקר כאילו הגבעות יהיו נמוגות ומתמוססות, וכן בענין העסיס שהוא היין יהיה כל כך כאילו ההרים מטיפים אותו, ועם היות שלא זכר כאן חלב נסמכה הנבואה הזאת על מה שניבא יואל (ד, יח) שאמר והגבעות תלכנה חלב (יד-טו) ויעדם שלא ישובו עוד לגלות אחר ולא יעלה עוד הכורת עליהם ועל זה אמר ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וגומר ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם, הוא אשר דברתי אליך שעמוס ראה נבואת יואל ולכן התחיל נבואתו מדברי יואל (שם, טז) ה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו וסיים נבואתו כמו שסיים יואל שגם הוא אמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וסוף דבריו ויהודה לעולם תשב וירושלם לדוד ודור, כן עמוס חתם דבריו והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה וגו' ואמר ולא ינתשו עוד מעל אדמתם.

זהו פירוש הנבואה הזאת לדעתי והותרו בו השאלות כולם: אם הראשונה, בשאמרתי שלא אמר ופלשתיים מכפתור וארם מקיר בשם האל יתברך כמשוה ענינם לענין ישראל בעלותם ממצרים, אבל שהמאמר ההוא בא כדמות קושיא כאומר והלא כן יצאו פלשתים מכפתור ויצאו ארם מקיר ומה אם כן החסד המיוחד שעשית עמנו שבעבורו נהיה לך עבדים ככושיים:

ואם השנית, במה שפירשתי שהכפתורים והפלשתים אינו עם אחד וכן פירשו רש"י ז"ל, והרד"ק טעה בזה כבודו במקומו מונח והראיה שהביא עליו מפסוק אשר יצאו משם פלתשים ואת כפתורים אינה ראיה שאמת הוא שכולם נסתעפו ממצרים בנו של חם כמ"ש (בראשית י, יג) ומצרים ילד את לודים וגו' ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים, אבל לא אמר שהיו הכפתורים אחים לפלשתים אלא שמהפתרוסים והכסלוחים יצאו משפחות שונות כי מהם יצאו הפלשתים ויצאו מהם גם כן משפחה אחרת שהם הכפתורים והקורבה ההיא לא תמנע מהיות המלחמה ביניהם כי גם שיהיו אחים כבר תקרה ביניהם המלחמה וזה לך האות כי הלא אח עשו ליעקב ולא נתמלא זה אלא מחרבנו של זה, ואמנם מה שאמר ירמיה (מז, ד) כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור אין פירושו שהיו הפלשתים מכפתור כמו שחשב החכם הזה אלא שהשם שודד את פלשתים שנשארו ונמלטו מהגלות שהיו גולים באי כפתור, הנה א"כ פי' הכתוב מבואר כפי מה שזכרתי שעשה הש"י להם טענה והוכיח שהם עבדיו מאשר העלה אותם ממצרים וזכר מה שהיה להם להשיב לזה שג"כ העלה את פלשתים שהיו גולים בכפתור וג"כ יעלה ארם שיהיו גולים בקיר:

ואם לשאלה השלישית, שאמרתי שלא אמר וארם מקיר לפי שכבר היה זה כ"א שיהיה לעתיד כי רצה להביא קושייתם ממנהגו של עולם ממה שהיה וגם כן ממה שיהיה לעתיד:

ואם לשאלה הרביעית, אמרתי שלא אמר הנביא עיני ה' בממלכה החטאה על מלכות אפרים כדברי המפרשים כי אם על כל אומה מהאומות כשתחטא בנימוסה וסדורה המדינית ותשחית את דרכה, שישמיד' השם יתברך בהחלט כמו שעשה להרבה מהאומות ושלא עשה כלייה בישראל עם כל רוע עונותיהם:

ואם לחמישית, במה שפירשתי ולא יפול צרור ארצה על כללות ישראל וקבוצם שלא יבא לידי כליה עם היות שהחטאים שביניהם בפרטיותם יענשו וימותו בחרב:

ואם לששית, אמרתי שנאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת לא אמרו כי אם על הזמן הקצוב לפניו ית' לגאולת עמו מן גלותם ותשועתם מצרותיהם או על זמן קבוץ הגליות וחבלי המשיח שהוא היום הידוע והמיועד בדברי הנביאים כולם.

ואמנם דרכי המפרשים בפירוש הנבואה הזאת הם מתחלפים למה שפירשתי מאד, כי הנה רש"י פירש הלא כבני כושיים אתם לי למה אמנע מלהפר עמכם אחרי שאינכם שבים אלי הלא מבני נח באתם ככושיים שנדמיתם אליהם כמו שאמר היהפוך כושי עורו, ואם תאמר שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך הלא את פלשתים הוצאתי מכפתור שהיו שם גולים וכן אני עתיד להוציא את ארם מקיר שיגלו שמה ולכן השמד אשמיד את הממלכה החטאה שהיא בית יהוא מעל פני האדמה, ואמנם השבטים לא אשמיד אבל אניעם בגלות כאשר ינוע מה שכוברין בכברה שיפול העפר והדבר הבלתי טהור וישאר הצרור, ואחרי שיבא עליהם כל זה מהרעות הנה אז אקים את סוכת דוד הנופלת. ואין אני מוציא טענה בכתוב כפי פירושו האם בעבור שהיו כולם בני נח או בני אברהם שהוא יותר קרוב אלינו יהיו שוים לפניו יתברך הלא אח עשו ליעקב נאם ה' ואוהב את יעקב, גם כי יותר טוב היה להמשילם לחם שקללו אביו מלכושיים. והרב רבי אברהם אבן עזרא כתב בשם יפת כי נשי הכושיים הפקר ואין איש יודע מי אביו ואתם בני אב אחד הייתם כי אני העליתי אתכם מארץ מצרים ואם כן אני אביכם כמו שאמר משה (דברים לב, ו) הלא הוא אביך קנך כי אינכם כמו הפלשתים שהם מכפתור, וארם מקיר שהתערבו, ולפי שהמלכים שבכם הם גרמו לכם להיות כבני כושיים שלא תדעוני לכן השמד אשמיד את הממלכה החטאה שהיא ממלכת ישראל ולא יהיה עליכם עוד מלך כי אניע אתכם בכל הגוים רומז לחלח וערי מדי ולא יפול צרור ארץ שהוא אומרו לא אשמיד בית יעקב רק ממלכתו לבדו. ולא ידעתי מי הגיד ליפת המנהג אשר זכר מהפקר נשות הכושיים כי גם אני ראיתי מהם בארץ מולדתי אוכלוסין רבים מיוחדות נשותיהם אליהם אם לא בשביה שימשלו בהם אויביהם והם אם כן בזה כשאר האומות והרב רבי דוד קמחי פי' ופלשתים מכפתור בדרך תימה וכי העלתי פלשתים וארם מגלותם אשר הגלתי אותם בעבור שהרעו לכם כמו שהעלתי אתכם מארץ מצרים באמת לא העלתי אותם מגלותם עוד, ופירש מכפתור פלשתים שהגליתי מכפתור כי משם היו ואחים הם, ופירש הממלכה החטאה על מלכות אפרים, ופירש בחרב ימותו כל חטאי עמי על אותם חטאים שבדורו ולא כל החטאים כי רבים מהם גלו ומה שפירש עוד בהלא כבני כושיים בשם אביו הנה הוא לקוח מדברי הרב רבי אברהם בן עזרא ומה לו לגנוב דברים אלה הם דרכיהם בפירוש הנבואה הזאת וכל דרך איש ישר בעיניו ותוכן לבות ה':

ובזה נשלם פירוש ספר עמוס והתל"י: