אברבנאל על עמוס ח:ז

ולכן נשבע ה' בגאון יעקב שהוא בית המקדש או בשם הנכבד שלא ידעו רק יעקב, אם אשכח לנצח כל מעשיהם כלומר, שאם יום או יומים יעמודו מבלי עונש על כל פנים יבא עליהם כי לא אשכחה לנצח לפי שזאת רעה רבה היא, (ח) האם ראוי שלא תרגז הארץ ממקומה ואכל וישחית כל יושב בה ועלתה כאור כולה כלומר, שימטיר עליה הש"י מטר משחית עד שתהיה כולה כיאור וברוב הגשמים נגרשה ונשקעה הארץ כי יכסוה המים כיאור מצרים המכסה פעמים את הארץ, ויהיה אם כן מלת כאור כמו כיאור והכתוב מורה שכן הוא האמת כי בסוף זאת הנבואה אמר זה הנביא עצמו ועלתה כיאור כולה ושקעה כיאור מצרים, והיה הדמוי הזה רוצה לומר שיעלו המים הזדונים על הארץ לסנחריב ולעמו שיבאו על הארץ לכובשה וכן ת"י ויסק עלה מלך במשריין הסגיאין כמי נהרא ויפרונה כולה, אבל רש"י כתב שקשה בעיניו לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרשו כמו יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (איוב לו, לב) ששם אור נאמר שם על הענן, ויאמר ועלתה בענן גשם כלה אפלה וחשוכה ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים ונילוס עולה אחת לארבעים שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלת רפש וטיט על שפתו וכשגמר מלהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללים והוא קרוי שקוע שהטיט העובר את מימיו נשקע ונגרשה כמו ויגרשו מימיו רפש וטיט (ישעי' נז, כ) אף הארץ תקיא הרשעים שבתוכה ואחר תנוח עד כאן וגם נכון הוא: