אברבנאל על עמוס ח:ד

שמעו זאת השואפים אביון וגו' עד ראיתי את ה' נצב על המזבח. בעבור שהפסיק הנביא בתוכחתו ונבואותיו לישראל מפני דברי אמציה לכן אחר שהשלים תשובתו אליו חזר לתוכחתו ואמר שמעו זאת השואפים אביון כלומר שמעו את הדבר הזה אשר אנכי דובר באזנכם אתם השואפים ברוחכם ובולעים את האביונים, ואומרו ולשבית שהוא כמו ולהשבית שהיו גוזלים לעניים ולאביונים ועושים בהם אונאות רבות כאלו היו משביתים אותם מן העולם, (ה) והיו אומרים מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר ואמר זה כנגד מוכרי התבואות כי בחדש אסיפתם היו העניים מתפרנסים מהלקט והשכחה והפיאה וכן בשנת השמטה היו מתפרנסים מתבואת הארץ ולכן מוכרי התבואות לא היו יכולין בחדש הקציר ולא בשנת השמיטה למכור לעניים ולהכביד עולם, ומפני זה היו אומרים מתי יעבר החדש כלומר חודש הקציר באופן שלא ימצאו העניים לאכול ויבואו לקנות שבר ממנו כי מוכר החטה יקרא המשביר כמו שאמר הוא המשביר לכל עם הארץ (בראשית מב, ו), אוכל בכסף תשבירני (דברים ב, כט), כן אמרו ונשבירה רוצה לומר ונמכור התבואה אשר באוצרותינו, וכן אומרים מתי יעבור השבת שהוא שנת השמיטה שנקרא בתורה שבת הארץ, ויהיה אם כן אומרו בתחילת הכתוב מתי יעבור מושך עצמו ואחר עמו כאלו אמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר ומתי יעבור השבת ונפתחה בר רוצה לומר שלא יהיה אז לעניים לאכול ונפתח האוצר למכור את הבר וגם לא נמכור אותו הבר באמת ובאמונה כי אם להקטין האיפה שנמכר בה ולהגדיל השקל שנלקח הכסף בו וגם לעות המאזנים לשקול שאר הדברים שיתנו לנו תמורת הבר באופן שנשקול אותם במרמה, והענין שיונו את האביונים במה שיתנו להם ובמה שיקחו מהם, (ו) ואם אין לעני כסף לתת בעד התבואה היה מרשעתם לקנות בכסף דלים ר"ל לקנות שדותיהם וכרמיהם או לקנות עצמם לעבודה בדמים קלים לרוב דוחקם והוא אומרו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים שהוא דבר מועט, ועוד היו אומרים ומפל בר נשביר ר"ל הנופל מהכברה כשבוררין החטה שהוא הפסולת שלה ולא יאכלוהו בני אדם גם כן נשביר אותו בתוך החטה כי מתוך הדוחק יקבלו הכל.