אברבנאל על עמוס ו:ג

וכנגד אותם בני ציון אמר המנדים ליום רע ותגישון שבת חמת רוצה לומר שהם היו מרחיקים יום רע באמרם כל היום ה' יצילנו ממנו השם ירחיקנו מעל גבולנו ועם כל זה לא תראו מבואו אבל תגישון שבת חמת וכמו שאמר ישעיהו (ה, ח) הוי מגיעי בית בבית כן אתם תגישון שבת בתיכם זו אצל זו על ידי חמס, וכן דרשו בויקרא רבה (ה, ג) המנדים ליום רע ליומו של גלות ותגישון שבת חמס זה עשו הגשתם את עצמכים לשבת אצל חמס כמה דאת אמר (עובדי' א) מחמס אחיך יעקב, ורש"י הביא ממדרש ר' שמשון שמנדים הוא מענין נע ונד כאלו אמר המניעים את עצמם ללכת ליום רע ויגישו עצמם לשבת בחמס האויבים (ד) וכן האשימם על שהיו נמשכים אחרי התענוגים ולא יתנו לב לגלות השבטים אשר כבר היה ועל זה אמר השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם רוצה לומר שהיו מטותיהם ממלאכת שן הפיל והן מצעותיהם נאות על ערסותם היו בגדים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת, ומלת סרוחים היא מלשון וסרח העודף (שמות כב, יב), ורש"י פירש שהיו משתטחים ומאריכין עצמם על ערשותם, ובפרק במה אשה (שבת סב, ב) פירשו שהיו מחליפין נשותיהן זה לזה ומסריחין מטותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם, ובענין האכילה אמר ואוכלים כרים מצאן רוצה לומר כבשים שמנים ועגלים מתוך מרבק והוא המקום שמפטמין שם את העגלים, והתבונן כי עשה עיקר תוכחתו במטות מפני הנאוף כדברי חכמים ז"ל ואחר כך זכר הדברים המביאים אליו אם האכילה המעונגת שזכר (ה) ואם השיר המיוחד לזונים ועליו אמר הפורטים על פי הנבל והם האנשים שידעו לעשות שירים חתונים בניגונים בלי חרוז, וה"ר דוד קמחי פי' הפורטים מלשון פרוטה שהיו נותנים פרוטות למנגנים לפניהם והיו מתעצמים בענין כלי השיר כאילו היו דוד מלך ישראל שהיה ראש המנגנים וזהו כדוד חשבו להם כלי שיר.