אברבנאל על עמוס ה:ג

ומפני שאמר בענין האומה ב' דברים, הראשונה נטשה על אדמתה, והשנית אין מקימה, ביאר שניהם וכנגד נטשה על אדמתה אמר כי כה אמר ה' אלקים העיר היוצאת אלף תשאיר מאה ר"ל שגם בהיותם על אדמתם היו נטושים ונעזבים עד שמפני הדבר והרעב שהי' מכלה בהם העיר שהיו יוצאים ממנה אלף אנשים לצבא לא נשארו בה כ"א מאה, ומהעיר היוצאת מאה ישארו עשרה והוא המורה שגם בהיותם על אדמתם היו קרובים לכליה, (ד) וכנגד מה שאמר אין מקימה שלא היה אלוהיהם בקרבם אמר כי כה אמר ה' אלקים לבית ישראל דרשוני וחיו כלומר דרשו עבודתי וביתי ותחיו ולא תמותו ולא תשארו מעט מהרבה כי כל זה קרה לכם לפי שאינני בקרבכם, (ה) ולכן אל תדרשו בית אל ששם היתה עבודת העגל והגלגל לא תבאו כי שם היו גם כן במות לע"ז כמו שזכרתי למעלה, ואומרו ובאר שבע לא תעבורו כתבו המפרשים כי גם שם בנו מזבחות לע"ז כמו שאמר חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע (לקמן ח, יד), האמנם מאשר לא אמר בבאר שבע אל תדרשו וג"כ לא אמר תבואו כמו שאמר על בית אל והגלגל, וג"כ מאשר ראינו שאמר כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון שזכר הפורענות והעונש אשר יהיה בגלגל ובבית אל ולא זכר שום פורענות שיהיה בבאר שבע לא תעבורו דרך צווי שלא יעברו שמה לעבוד עבודה זרה הנה אז לא יהיו גולים מן הארץ ולא יצאו מא"י לא תעברו מבאר שבע שר"ל לא תצאו מא"י והותרה השאלה הה':

וביאר להם בזה שאם לא יעשו כן יבא עליהם הגלות וזהו כי הגלגל גלה יגלה ר"ל בסבת עבודת הגלגל גלה יגלה ישראל מעל אדמתו ובית אל יהיה לישראל לאון ולכן אל תדרשו אותם, (ו) אבל דרשו את ה' וחיו פן יצלח וידלק כאש בית יוסף שהוא מלכות ישראל כי מפני שהיה אפרים מבני יוסף יוחס אליו המלכות ויצלח הוא מלשון דליקה, ולכן אמר ואכלה ואין מכבה לבית אל כלומר לאנשי שמרון שהיו עובדים בבית אל, (ז) ופי' על מי אמר בית אל באמרו ההופכים ללענה משפט ר"ל העובדים בבית המלכים והשופטים שהיו מהפכים המשפט ללענה ר"ל שהמשפט שהיה ראוי שיהיה בפיהם דבר מתוק להיותו על פי התורה היו מעוותים אותו והופכין אותו ללענה כאלו היה רע ומר להם עשות צדקה ומשפט, ואומרו וצדקה לארץ הניחו פירושו שיעזבוה ויניחוה מוטלת בארץ לא יחושו עליה: