אברבנאל על עמוס ה:ח

עושה כימה וכסיל וכו' עד הוי המתאוים: הנה הראב"ע לפי שהיתה שלחן חכמת התכונה ערוכה בכל ושומרה לפניו הרחיב לבאר ענין כימה וכסיל שנזכרו בכתוב הזה ולמה זכר אלה מהכוכבים ולא זכר כוכבים אחרים וגם לא שני המאורות הגדולים שמש וירח, אבל דרך חכמים ז"ל היא באופן אחר שאמרו שכימה הוא קבוץ כוכבים מורים על הקור המופלג ומקטרא לפירי, וכסיל הוא כוכב מחמם מאד ומכבש את הפירות ושעליהם נאמר התקשר מעדנות כימה ומושרו' כסיל תפתח, וענין הכתוב הזה אצלי שהנביאים והמדברים ברוח הקדש היו עושין להמון בני אדם שלש ראיות על קיום ההשגחה האלהית, האחת ממציאות הכוכבים וכמו שאמר ישעיהו (מ, כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא, והשניה היא מפאת התנועה היומית המחדשת היום והלילה וכבר פירשו אנשים על זה מאמר משה אדוננו (דברים ד, מ) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ר"ל שידעו ויעיינו בענין היום כחשכה כאורה לתנועת הגלגל המקיף וממנה ישיגו מציאות המניע הנבדל הוא אלקינו ואין עוד אחר, והראיה הג' היא מפאת ירידת הגשמים שבעלות האדים על הארץ ועשותה מטר להשקות את כל פני האדמה יראה שיש למטר אב ופועל כרצונו וכמו שאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות (איוב ה, י), ואמר הנביא זכריה (י, א) שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים בשמים ומטר גשם יתן להם.

ולכן הנביא עמוס כלל בכתוב הזה ג' הראיות האלה כי בעבור שאמר למעלה דרשו את ה' וחיו ושמלכי הארץ ושופטיה לא היו עושים כן כי אם הופכים ללענה משפט והיו עוזבים את השם ביאר להם הנביא יכולת ה' והשגחתו בשלשת מיני הראיות האלה אם מענין הכוכבים וחלופי כחותיהם, והוא אומרו עושה כימה וכסיל כי שני הכוכבים האלה מושלים בזמנים מתחלפים בשנה והם הפכיים בפעולותיהם וכחותיהם והוא המוכיח שיש עליהם מי שמוציא במספר צבאם וכנגד הראיה השנית אמר והופך לבקר צלמות ויום לילה החשיך ר"ל שבתנועה היומית הוא יתברך יוצר אור ובורא חשך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. וכנגד הראיה השלישית אמר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ר"ל שמעלה אידים בעבים ממי הים שהם מלוחים ושופכם על פני הארץ להשקותה מתוקים, הנה האלוה שהיכולת וההשגחה הזאת בידו ה' הוא שמו והוא אשר דברתי אליכם דרשו את ה'. ואפשר לפרש הקורא למי הים וישפכם ע"ד חכמים ז"ל שהקב"ה בחמלתו על ברואיו גזר על הגלות היבשה ופעמים שבני אדם משחיתים את דרכם יביא עליהם מים וישטפם כי כמו שעשה בימי נח בימי המבול כן בכל דור ודור קורא למי הים לשפכם על הארץ ליסר את הרשעים. והיה תכלית דברי הנביא בזה שכיון שהוא יתברך כל כך יכול בכוכבים ובתנועת הגלגל והנפש מבקר לצלמות ומאור לחשך ושיקרא למי הים וישפכם על פני הארץ הלא יערוך ויסדר הכוכבים העליונים להחריב אתכם ויהפוך האור שלכם לחשך כמ"ש למעלה עושה שחר עיפה, והלא יקרא ג"כ לסנחריב ועמו ויהפוך כל הארץ אין ספק שזה כולו נקל בעיני השם יתברך לעשותו בערך שאר הדברים הגדולים אשר הוא עושה בכל יום, (ט) וזהו אומרו מיד המבליג שוד על עז רוצה לומר המחזק השוד והחרבן על עם עז ולא תבטחו במבצרכם כי שוד על מבצר יבא גם כן, (י) ואלה אנשי רשע במקום שהיה להם לתת לב להכנע לפני השם יתברך ולהתחנן לפניו הם עושים בהפך כי שנאו בשער, הנביא המוכיח אותם ודובר תמים שהוא החסיד והנביא שידבר דברים תמים יתעבו אותו.