אברבנאל על עמוס ה:ב

וכבר זכרתי בשאלות כמה מהספק יפול במה שיעד עמוס הנביא פה נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל שיורה שעשרת השבטים אינם חוזרים עוד מגלותם והוא בהיפך ממה שניבאו הנביאים כולם שלעתיד לבוא ישובו גם הם על אדמת הקדש וימלוך על כולם יחד מלך מבית דוד, ויחזקאל הרבה ליעד ע"ז בפ' העצים ובחלוקת הארץ לשבטים שזכר כל שבט ושבט אשר ינחלו בשמו, ואיך יהיה הייעוד הזה סותר לכל הנבואות ההם, ואף למה שניבא עמוס עצמו בסוף ספרו שאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו' ואמר על השבטים ושבתי את שבות עמי ישראל וגו'. ועוד קשה אצלי מאד ר' עקיבא שאמר עשרת השבטים אינם עתידין לחזור למה לא הוכיח דעתו מזה הכתוב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל שהוא ייעוד מבואר מבלי ערעור, והוכיחו מוישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינם חוזרים שהיא דרשה שהיה לערער עליה כמו שערער ר' אליעזר שאמר מה היום מאפיל ומאיר אף אפלה שלהם עתידה להאיר להם כמו שבא במשנה בפ' חלק, ואני לא נקראתי במקום הזה לבאר דעת ר' עקיבא ואיך יפרש הכתוב שהביא לראיה ולא ג"כ דעת ר' אליעזר ולהכריע ביניהם לפי שאין זה מפירוש הפ' הזאת אף כי כבר הרחבתי בזה המאמר בספר ישועות משיחו אשר חברתי בחלק הב' ממנו עיון א' פ' ד' יבוקש משם כי הוא עיון נכבד מאד.

אבל נתעסק פה בביאור דברי הנביא הזה להסיר מעליו תלונ' הספק הזה, ואומר שמלבד מה שדרשו חז"ל במסכת ברכות (ד, ב) על פסוק נפלה לא תוסיף קום שהוא על דרך הדרש הנה רש"י בדרך הפשט כתב בפירושו שמשהוגלו בימי הושע בן אלה לא יעמוד עוד מלך מעשרת השבטים ע"כ, וראה גם ראה כמה דייק הרב בכתוב הזה שאחרי שלא אמר ולא תוסיף שוב בתולת ישראל כ"א מלת קום מורה שעל המלך היה מיעד שלא יקום עוד בהם כי זה הלשון ר"ל קימה על המלך נאמר ויקם מלך חדש על מצרים (שמות א, ח), הקים בני את עבדי ויהיה הייעוד הזה אם כן שלא יהיו השבטים עוד מלכות בפני עצמו ולא יקימו עוד ביניהם מלך לא שלא ישובו להיות תחת מלכות בית דוד, וקרוב לזה כתב הראב"ע וז"ל נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל מלכות בית יהוא בימי ירבעם בן יואש ע"כ, ויש לו ג"כ טענה בפירושו כי עמוס בימי ירבעם זה ניבא שיכרת המלכות מביתו, אמנם הרד"ק פי' שמאמר לא תוסיף קום אינה שלילה מוחלטת לנצח כ"א שלא יקום עוד זמן ארוך ושכמוהו ולא יספו עוד גדודי ארם לבא בארץ ישראל ואחריו כתוב ויהי אחרי כן ויקבוץ בן הדד את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון, וגם לפירושו זה נוכל לסייעו במה שאמר ישעיהו (כד, כ) נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תוסיף קום, אם היה שהפסוק ההוא אמרו ישעיהו על גלות יהודה אבל אם נאמר על מפלת האומות לעתיד לבוא כמו שפירשתי אני לא יהיה בענינו ענין נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל.

והיותר נכון בעיני הוא מה שפי' לזה הפסוק האלקי ר' שמעון בן יוחאי בספר הזוהר שלא תוסיף בתולת ישראל לקום מעצמה כי לא יהיה לה כח להתגבר על אויביה אבל הקב"ה יקימנה מעפר כמ"ש עמוס עצמו בסוף ספרו ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו' ואמר ושבתי את שבות עמי ישראל, והוא באמת ענין אמתי ר"ל שהאומה לא תקום מעצמה אבל השי"ת יקימנה בהקימו את סוכת דוד הנופלת שימלוך לעתיד לבוא על כל השבטים יחד ולכן אמר וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם כי כמ"ש אקים את סוכת דוד רמז לירושלים כי היא עיר דוד וסוכתו כמו שאמר ויהיה בשלם סכו, ובאומרו הנופלת רמז לבני ישראל שעליהם אמר נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל יאמר שיקים עם סוכת דוד הנופלת שהוא בתולת ישראל, ועל שתיהן אמר וגדרתי את פרציהן בלשון רבים שהוא רמז לגלות ישראל וגלות יהודה ואז והריסותיו של דוד אקים כלומר שתשוב אליו המלוכה ובניתיה לירושלים כימי עולם, וכמאמר הושע (ג, ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם כי תהיה תשובת השבטים והקמותם משפלותם בהקמת סוכת דוד הנופלת, וכן אמרו בפסיקתא על פסוק נחמו נחמו עמי שהלכו הנביאים כולם לנחם את ישראל וזכרו בכל נביא ונביא נחמה מיוחדת מנבואותיו שיאמר לישראל ומה שישיבו ישראל אליו כמקשים עליו מדברי עצמו, וכשזכרו את עמוס אמרו שהביא בידו ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ושהשיבתו כנסת ישראל אתמול אמרת נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ועכשיו אתה אומר כן לאיזו מהם לראשונה או לשנייה, שביארו בזה שהיה ייעוד אקים את סוכת דוד הנופלת כנגד נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, ויהיה אם כן פירושו לדעתם ז"ל כדברי האלהי רשב"י לא תוסיף קום מעצמה אם לא יקימה מקים מעפר דל ית'. ונ"ל שסוף הפסוק מוכיח על אמתת הפי' הזה באומרו נטשה על אדמתה אין מקימה כי אין פירושו שמלאכיה ושריה לא היו מקימים אותה כדברי הרב רבי דוד קמחי אבל אמר מקימה על הש"י וכאלו אמר בתולת ישראל שלא בעלוה אנשים כבתולה אשר לא ידעה איש נפלה ולא תוסיף קום מעצמה, והיה זה לפי שנטשה ונעזבה על אדמתה והאל ית' שהוא מקימה באמת אינו עמה, וימשך מזה שכבר תקום כשיקים אותה המקים האמתי ית', ומפני שהכתוב הזה לא גזר על השבטים שלא ישובו לכן לא הוכיח ר' עקיבא דעתו ממנו ולא גזר א"כ עמוס שלא יחזרו י' השבטים ואין סתירה מדבריו לדברי שאר הנביאים ולדברי עצמו, והותרה בזה השאלה הד':