יד יצחק - א עד

דרוש שביעי בדרוש הזה יבואר מה שנמשלו עם ה' לאילנות בדברי הנביאי' וידובר בענין הדלקת המנורה ומדוע רק בשמן זית. ועוד איזו באורי הגדות ומדרשי חז"ל:

מדרש (שמות רבה פל"ו) ואתה תצוה את בני ישראל הה"ד זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך וכי לא נקראו ישראל אלא בזית הזה בלבד והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל בגפן שנאמר גפן ממצרים תסיע בתאנה שנאמר כבכורה בתאנה בראשיתה בתמר שנאמר זאת קומתך דמתה לתמר בארז שנאמר כארז בלבנון ישגה באגוז שנאמר אל גנת אגוז ירדתי וקראן בכל מיני שלחין שנאמר שלחיך פרדס רמונים ובא ירמי' לומר זית רענן יפה פרי תואר אלא מה הזית הזה עד שהוא באילן מגרגרין אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט ומשחובטין אותו מעלין אותן לגת ונותנין אותן במטחן ואח"כ טוחנין אותן ואח"כ מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים ואח"כ נותנין את שמנן כך ישראל באין עובדי כוכבים וחובטין אותן ממקום למקום וחובשים אותן ונותנין אותן בקולרין ומקיפין אותן טרטיוטין ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להם מניין שנאמר ויאנחו בני ישראל וכן בצר לך ומצאוך כי אל רחום ה' אלהיך הוי זית רענן יפה פרי תואר וכו' ע"כ. והנראה להבין עומק דבריהם הקדושים והענין דידמה הנביא עם ה' באלו האילנות:

והחילוק שבין אילן לאילן אשר לכולם ידמו עם קדשו:

והנראה באולי לומר בעז"ה דידוע דהגפן חומרו יותר דק וחלש יותר מכל עצי האילנות אך צורתו ופריו עולים למעלה למשמחים אלהים ואנשים. כ"כ אנחנו עם קדוש דחומרתנו יותר חלש מכל משפחות האדמה כידוע מאמרם למה נקרא שמה תושי' שמתשת כחה של אדם אבל צורתנו הלא היא מכסא כבודו יתברך והיא נשמתנו הלקוחה ממקום גבוה גבוה כידוע. וכן אמר הכתוב גפן ממצרים תסיע [תהלים פ'] ואמר ר' ירמי' בר אבא בחולין (צ"ב) גפן אלו ישראל שנאמר כו' עי"ש והנמשלו להגפן אלו הצדיקים אשר כל עיסקם תורת ה' ומצות בוראנו יתברך הוא תכליתם והן הנה שמתישים כחם אבל צורתם גבוהה גבוהה ולכן נמשלו להגפן. אבל פושעי ישראל נמשלו לתאנה וכאמרם ז"ל (בשיר רבה) התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל והענין דידוע מאמרם דפושעי ישראל מלאים חרטות וא"כ דומים כתאנה שנתבשלה בזמנים חלוקים ומה שהיום לא נתבשל למחר נתבשלה ואין כל הפירות עומדין על עמדם רק התחלפו ובאו ודומה להאדם המלא חרטות ולמחר יעשה להיפך. והא דנמשלו לתמר ולארז מצינו בתלמודן ב"ב (ד' פ') טעם לזה דאיתא התם דרש ר' חייא בר לוליינא אפתחא דבי נשיאה מאי דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר אם נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק אין עושה פירות לכך נאמר תמר ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז. ופרשב"ם אין גזעו מחליף שאם ימות לא יניח בן כמותו וכו' ע ולכאורה יש לדקדק קצת דהלא באמת אמרו מפני מה אינו מצוי בתלמידי חכמים שיהיו בניהם ת"ח וכו' כידוע רק היכא דאתחזק תלתא דרי כמציעא (פ"ה) מואני זאת בריתי ואם נאמר דכוונת תלמודן דלא יהי' לשום צדיק בן כמותו והתם אמרו דרק אינו מצוי כמובן. הלא זה לדוחק גדול יחשב וגם הא"נ שם דחוק קצת עי"ש ואף דיש ליישב קצת עכ"ז לולא דברי קדשו נאמר בעזה"ש דכוונת תלמודן דאם נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק כן פירוש דדי לצדיק אם ילמוד לעצמו ויגדל בתורה כמו הארז דנתגדל ולא יהני לאחריני לכך נאמר תמר וכתלמודן ברכות (י"ז) כל העולם כולו לא ניזון אלא בשביל חנינא בני וכן אמרו (שם ה') כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ולצוות לזה הרי דמהני מאוד להעולם ומה שאמרו ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף נאמר דכוונתם דידוע דהצדיק נתייסר לפעמים ביסורין של אהבה כדי שיתרבה שכרו כתלמודן ברכות (ה') וראייתם דכתיב וה' חפץ דכאו החלי וזהו כדי שיעשה פרי אבל אם לא יעשה פרי מזה בודאי לא החלי דהלא אל חפץ חסד ואמת הוא ולכן אמרו אם נאמר תמר הייתי אומר מה המר אין גזעו מחליף וא"כ אין הכריתה שלו משום דיחליף ויגדל למעלה אף צדיק אין גזעו מחליף היינו הכריתה דנדכה ונכאב אינו משום דיחליף ויתרבה שכרו לכך נאמר ארז לומר דנדכה ונכרת כדי שיתרבה שכרו וע"כ נקראים עם ה' באילו שני האילנות מטעם הנ"ל כארז דגזעו מחליף ועולה למעלה ותמר פירותיו מרובים וכנ"ל והא דנמשלו לאגוז הוא ג"כ עד"ז כמדרש רבה שיר השירים דמה אגוז נחרך ענפיו סביב סביב כדי שיתגדלו ויתרבו פירותיו כן עם ה' גוזזין וחותכין מעמלם ליתן לעוסקי בתורת ה' ולת"ח כדי שיתרבה שכרם ורק דארז נחתך הוא עצמו משום דיתגדל מאוד וזה רומז ליסורי הגוף כנ"ל והאגוז נגזז הזמורות המסבבים אותו כדי שיתרבה הענף עם הפירות הגדלים עלי' וזהו רמז על הממון שנותנים לת"ח וכן נמשלו לכל האילנות שנא' שלחיך פרדס רמונים מחמת שיש בכל אחד ואחד מהאילנות ענין חשוב הרומז על כלל ישראל אך יארכו הדברים לכן קצרנו כיון דגם רבעה"מ לא זכרו יתר האילנות בפרט רק כללו אותם וכן מצינו בתלמודן שם בב"ב שדרשו להבה מקרית סיחון מקרית צדיקים שנקרא שיחין עי"ש:

ובזה נבאר דבריהם הקדושים ז"ל שמה הצריכים ביאור דזה מאמרו של ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב ע"כ יאמרו המושלים בואו חשבון המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה:

. הבנה ותכונן אם אתה עושה כן הבנה בעולם הזה ותכונן בעוה"ב. עיר סיחון אם משים אדם עצמו כעייר זה שמהלך אחר שיחה נאה מה כתיב אחריו כי אש יצאה מחשבון תצא אש ממחשבין ותאכל את שאינן מחשבין להבה מקרית סיחון מקרית צדיקים שנקראו שיחין. אכלה ער מואב זה המהלך אחר יצרו כעייר זה שמהלך אחר שיחה נאה בעלי במות ארנון אלו גסי הרוח דאמר מר כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם ונירם אמר רשע אין רם אבד חשבון אבד חשבונו של עולם. עד דיבון א"ל הקדוש ב"ה המתן עד שיבוא דין. עד נופח עד שתבוא אש שאינה צריכה נפוח. עד מידבא עד שתדאיב נשמתן ואמרי לה עד דעביד מאי דבעי ע"כ. ויש להבין דבריהם הקדושים דאמרו תחלה המושלים אלו המושלים ביצרם ולכאורה הול"ל על יצרם. ומה הוא דאמרו חשבונו של עולם ומה הוא זה דאמרו תחילה תצא אש ממחשבין וכו' וכן תצא להבה ואח"כ תצא