יד יצחק - א סט

ז"ל ומה הוקשה להם בקרא הנ"ל דאמרו הה"ד גם נבין דברי חז"ל במה שאמרו (בכתובות ה') דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאל במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך כו' ולכאורה תמוה דפתח במעשיהן של צדיקים ומסיים במקדש ועיין רש"י ז"ל ועדיין אינו מובן בשלימות:

נקדים להבין דברי תלמודן במנחות (דף נ"ג) אמרו ליה רבנן לר' פרידא ר' עזרא בר בריה דר' אבטולוס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוה עשירי לעזרא קאי אבבא אמר מאי כולי האי אי בר אוריין הוא יאי איבר אוריין ובר אבהן יאי ואי בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכליה אמרו לי' בר אוריין הוא אמר להו ליעול וליתי'. חזייה דהוה עכירא דעתי' פתח ואמר אמרת לה' ה' אתה טובתי בל עליך (תהלים טז) אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע החזק לי טובה שהודעתיך בעולם אמר לה טובתי בל עליך איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחלה בעולם שנאמר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם כיון דשמעי' דאמר אדיר פתח ואמר יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים יבוא אדיר זה הקב"ה כו' ויפרע לאדירים אלו ישראל כו' מאדירים אלו המצרים כו' באדירים אלו מים כו' יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד וכו' יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים כו' יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו וכו' ע"כ בתלמודן ועי"ש שהאריכו לבאר כל הנ"ל וכאשר יבוא בדברינו וגם להביא ראיות מכתובים על כל פרטי דבריהם ולכאורה תמוהים דברי קדשם חדא מהו שאמר ר' פרידא דאם הוא בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכלי' ולמה יקללוהו הלא פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא שאינם ת"ח והאם כולם יאכל האש חלילה למימרינהו ומדוע קלל אותו באש דוקא אף אם חפץ בקללה ח"ו גם מה הוא דכאשר חזי' דהוי עכירא דעתי' פתח ואמר אמרת לה' וגו' הלא אינו מובן כ"כ התנחומים בזה ומה זה שאמר דהשיב הקב"ה לכנ"י איני מחזיק טובה לך וכו' הלא אף כי באמת אם צדקת מה תתן לו מ"מ בטובו וחסדו מנחיל עולמות רבות לאוהבי שמו כמתניתין דסוף עוקצין [המובא בדרוש א']. ומה הוא התמהון הגדול דכאשר שמע דאמר אדיר פתח ר' עזרא לאמר גזירות שוות ומלים הדומים זה לזה אתמהה ונבאר בעזה"ש דבריהם הקדושים ונאמר הא דאמר אי בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכלי' לא בא לקללו חלילה רק כוונתו כמו שאמרו בבתרא (ע"ה) ואש בחופה למה מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו וכמובן. וא"כ לקללה לא יחשב רק מודיע דבר האמיתי דכיון שאינו ת"ח הלא א"כ מכמה חופות יוכל להכוות וא"כ במה גדלו והא דכאשר ראה דהוי עכירא דעתיה פתח ואמר אמרת לה' וכו' והתעוררנו הלא בוראנו יתברך גומל הרבה טובה להחפצים בו ומקיימי מצותיו ותורתו. נאמר באולי בכוונתם דכאשר ראהו דהוי עכירא דעתיה והיינו דמוטרד ברעיונותיו והנהו קאי אבבא עלה בדעת ר' פרידא דבודאי מוטרד מצערו. ומצינו בענין הנהגת ה' שהוקשה בזה גם לאדון הנביאים כמובא בברכות (ה') דשאל מהקב"ה מפני מה צדיק וטוב לו וכו' ולדעת ר"מ [המובא בדרוש שני] לא השיג זאת משה רועה נאמן ולא שמע בוראנו לבקשתו כן אדונינו דוד אמר ואני כמעט נטיו רגלי כאין שפכו אשורי כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה וגו' ובנביאים מצינו ג"כ דשאלו מדוע דרך רשעים צלחה וכדומה לרוב וכל ספר איוב ע"ז יסוב. אך זהו נודע לה' לבדו ושוקל דעות בני אדם הוא היודע והדין דין אמת וודאי דזה לא ישאל למה לא יהיה טוב לצדיקים כולם גם בעוה"ז ומי סניא להו לצדיקים דאכלי שני עולמות דע"ז הלא ידוע דרשתם ז"ל המובא בכמה מקומות היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אך באמת מצינו איזו ענינים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז ג"כ כידוע והן הנה המצות המנוים כיבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ואולי הטעם כיון שיעשה בזה לחבירו בעניני עוה"ז ישולם גם פירותיהם בעוה"ז והשכמת בית המדרש משום דהתפלה נקראת נפש כדכתי' טורף נפשו בכפו וכתלמודן בתחילת ברכות ולהיפך גומל נפשו איש חסד וגם זה בכלל גמ"ח יחשב ות"ת כנגד כולם וכיון שראהו בעכיר' דעת וקרוב הדבר דהוא מענין השכר ועונש ביקש ר"פ להוציא זאת הקושיא המבוארת דהלא לכל עם ישראל כקטן כגדול גם להם יגיע כל טוב בעוה"ז דהלא מיחדים שמו יתברך ומפרסמים אלהותו יתעלה וא"כ שייך ענין זה גם בעוה"ז דהלא מהם יקלס עילא' שמפורסם אלהותו ודומה ליתר הדברים הנחשבים הנ"ל ולכן א"כ ישולם ויחזיק להם טובה גם בעוה"ז. וזהו טענת עם ה' באמרם לאלהיהם הלא אתה ה' שאיחד שמך ומפרסם אלהותך והלא בזכות זה תחזיק לי טובה גם בעוה"ז. ובאה התשובה מאלהי' שכבר נתפרסם שמי והשגחתי מהאבות הקדמונים וכיון ששמע דאמר אדיר היינו דמספר פרסום שמו יתברך מהאבות פתח ואמר דלא כן הדבר דהפרסום הוא מהאבות דהלא לא נגלה רק למיעוט העולם רק דעיקר הפרסום הראשון הי' מקריעת ים סוף וכדכתיב שמעו עמים ירגזון וכו' והלא נבקעו המים היינו כל הימים שבעולם וכידוע לכן פתח הוא ואמר יבא אדיר זה הקב"ה ויפרע לאדירים בשביל אדירים המה ישראל מאדירים אלו המצרים באדירים אלו מים [רומז לצרות כמפורסם]. הענין כמי שאומר אף דזה ידוע שנתוודע אלהותו בים אך עכ"ז קשה לי הלא אדירותו של אלהינו יתברך הלא לא נתבטל וכ"כ אדירותם של עמו שהם אדירים במצות ובמעשים טובים כ"כ עתה. וכן להיפך אדירותם של עובדי כוכבים שהם מאדרים עצמם ברשעתם וחיובם ג"כ כמות שהיו כן עתה וכן תוקף הצרות גם המה בחזקתם. ולכן קשה לי' מדוע לא יבוא אלהינו התקיף לעד וינקום נקמת עמו המאדרים במצות. מעובדי כוכבים שיביא עליהם מים הרעים וכנ"ל. וכן קשה לי' מדוע נחרב בית קדשנו ותפארתנו ולא יבנה זה משך ימים רבים ושנים. הלא נקרא ידיד לאלהיו ונבנה על ידי ידיד לאלהיו. בן ידידי ובמקום השייך לידיד ה' ותכלית כוונתו הלא הי' לשם ה' שנקרא ידיד ולהתכפר בו עמו הידידים ולמה א"כ לא ינחם אלהינו הרחמן ואם עלינו עמו ועל בית קדשנו לא ינחם מדוע לא ירחם על תורתו שהיא טובה בעצם הטוב וניתנה ע"י טוב הוא משה רעיא מהימנא עבור הטובים הם עמו מיד ה' הטוב. וא"כ היא שלימה בכל השלימות הן מצד עצמה הן מצד פועלה הן מצד מקבלה הן מצד המתקבלים שעבורם התקבל ולמה א"כ לא ירחם. או דגדול ערכה מאד מצד נצחיותה בעצמה הנרמז במלת זאת. דכן היא לנצח והנותנה הוא ג"כ נצחי הוא בוראנו יתברך. או מצד מקבלה דהוא רעי' מהימנא שהוא ג"כ נצחי כאמרם צדיקים במיתתם קרוים חיים ובפרט אדון הנביאים וגם נקרא בגדר זה מפני שתמיד